ללא קטגוריה

איך תדעו שאתם סובלים מטרומבוזה?

איך תדעו שאתם סובלים מטרומבוזה?

הגוף שלנו חכם. יש בו מערכות שונות שהתפקוד שלהן נועד להאריך את החיים שלנו, מערכות שונות שעשויות להציל את החיים שלנו במקרה של כשל כלשהוא. אחת מהן היא מערכת קרישת הדם שמחולקת לשניים. צד אחד שלה דואג להמסת קרישי דם וצד אחר שלה דואג להיווצרות קרישי דם כדי שדימומים ייעצרו.

אבל מה קורה כשהיא כושלת? מה קורה כשיש קרישי דם באחד או יותר מהורידים העמוקים בגפיים? זו בדיוק הטרומבוזה הידועה גם בשם "פקקת ורידים" או בשמה המקצועי – DVT.

מהי פקקת ורידים

לכולנו יש כלי דם ובהם הורידים שאמורים להחזיר את הדם מהגוף אל המשאבה שהיא הלב ואל הראות כדי שהדם יתחמצן. בגפיים, במידה ויש פקקת שטחית היא תיראה כנימים וכוורידים בולטים בגפיים אך כשיש כשל בניקוז הדם מהגפיים זו כבר פקקת ורידים עמוקה שזהו קריש בורידים העמוקים בגפיים.

בשביל שתהיה פקקת (טרומבוזה) צריך שיהיה גורם מחולל. זה יכול ירידה בזרימת הדם לגפה מה שאופייני לעידן בו אנו חיים, עידן עם מינימום של תזוזה וזה יכול להיות מליקוי של מערכת הקרישה וכמובן, גם מפגיעה בדופן הוריד כתוצאה ממכה חזקה.

הסיכון הינו תסחיף ריאתי שיכול להיגרם בשל נדידת הקריש\הקרישים אל הריאות. כשיש קריש דם בריאות הדם לא מתחמצן בצורה טובה והנשימה תהיה פחות יעילה. סיכון נוסף הינו נזק לגפה בגלל ניקוז לא טוב,

אבחון טרומבוזה

חשוב לדעת שחלק ניכר מהמקרים לא מתגלים כי רק בשלב מאוחר יש סימנים שונים שהם אודם ונפיחות. כדי לאשר שאכן מדובר ב-DVT הכירורג יבצע בדיקת דופלר שתאשש את החששות. עוד אמצעי לבדוק פקקת ורידים הוא באמצעות CT. זו בדיקה יעילה מאוד אך חשוב לזכור גם את החיסרון שלה שהיא מלווה בקרינה ובחומרי ניגוד שניתנים לוריד.

גורמי סיכון

כל אחד יכול להיות עם פקקת ורידים אך כמו בכל דבר, יש גורמי סיכון אשר מגבירים את הסיכויים ללקות בבעיה. גורמי הסיכון הללו יכולים להיות השמנת ייתר, יכולים להיות טראומה קשה אשר כוללת פציעה חמורה של הגפיים, יכולים להיות תורשתיות כמו בכל בעיה אחרת כמעט, יכולים להיות גידולים ממאירים (פקקת ורידים יכולה להיות סימן מקדים לגידול) וכמובן מי שהיתה לו כבר פקקת ורידים עמוקה נמצא בסיכון גבוה לחזרה שלה.

מה שרלוונטי יותר מהכול הוא גורם סיכון נוסף, רלוונטי בעיקר לעידן היושבני שבו אנו חיים. חוסר תנועה יכול לגרום לפקקת ורידים בעיקר אם זה למעלה מ-5 שעות. מומלץ לזוז אם טסים טיסה ארוכה או אם מגובסים בגפה (עד כמה שאפשר)

טיפולים

יש טיפולים שונים לפקקת ורידים עמוקה כמו נטילת גורמי קרישה או לבישת גרביים. יש אמצעים מכאניים ריסוק קרישים ואפשרויות אחרות תלוי במצב, בגיל ובגורמים נוספים.

קרא עוד...

סימפטומים לפקקת

פקקת ורידים היא אחת ממחלות הדם הנפוצות ביותר, וללא טיפול מתאים היא עלולה להוביל לתסחיף ריאות ואף למוות. עם זאת, כאשר האבחון מתבצע בזמן, וכאשר האדם מקבל את טיפול החירום הדרוש, ניתן להתמודד בהצלחה גם עם מצב זה. אז כדי שתדעו לזהות מצבים מסוכנים ולפנות במהירות לסיוע רפואי – הנה כל הסימפטומים שחשוב להכיר.

גורמי סיכון

ראשית, חשוב להכיר את גורמי הסיכון לפקקת ורידים, או בשמה הנוסף – dvt. במצב זה, נוצרים קרישי דם המופיעים בעיקר ברגליים, אך לעיתים הם מתפתחים גם בוורידי הזרועות, ובמקרה חירום, קריש הדם שנוצר נסחף עם זרם הדם עד לריאות ועלול לגרום לתסחיף ריאתי.

פקקת ורידים אינה אופיינית לגיל מסוים, אך ככל שגיל האדם עולה, כך גם גדל הסיכון להתרחשותו של מצב זה. מלבד הגיל ישנם גורמי סיכון נוספים שחשוב להכיר ובמידת האפשר לטפל בהם:

  • מקרים קודמים: מי שכבר עבר אירוע של פקקת ורידים נמצא בסיכון גבוה יותר להתרחשויות חוזרות שלה.
  • הריון: תקופת ההיריון והתקופה של אחרי הלידה מעלות את הסיכון לפקקת ורידים.
  • חוסר תנועה: מצבים של חוסר תנועה, כגון החלמה מניתוח או אפילו ישיבה ממושכת בטיסות, עלולים לגרום להתפתחות של dvt.
  • היסטוריה משפחתית: אם קיימים חברי משפחה שלקו בפקקת ורידים, הסיכוי להתפתחותה של מחלה זו עולה.
  • משקל עודף: מצבים של משקל עודף מעלים גם הם את הסיכוי לפקקת.
  • אי-ספיקת לב ומצבים רפואיים אחרים מהווים גם הם גורם סיכון משמעותי.

סימפטומים המחייבים בדיקה

שימו לב! התפתחותה של פקקת ורידים לא תמיד תהיה מלווה בתסמינים. עם זאת, כאשר מופיעים הסימפטומים הבאים, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי:

  • תחושת כאב: הכאב יופיע בדרך כלל ברגל אחת או היד אחת, כאשר לעיתים הכאב יופיע בעת פעולת כיפוף.
  • רגישות באזור. כאשר מדובר באזור הרגליים, הרגישות תהיה לרוב באזור השוק. לעיתים האדם גם יחוש אי-נוחות או תחושה של "כבדות" ברגל או ביד.
  • נפיחות: נפיחות בלתי מוסברת ביד או ברגל מחייבת בדיקה, כמו גם ורידים גדולים המופיעים על שטח העור. לעיתים ייתכן גם שינוי בגוון העור באזור.
  • אדמומיות ותחושת חום: כאשר העור נראה אדום וחם למגע, בייחוד ברגל האחורית, קיים חשד לפקקת ורידים.

סימפטומים חמורים

כל הסימפטומים שתוארו לעיל צריכים לעורר חשד ומחייבים פנייה לרופא/ה. עם זאת, ישנם תסמינים חמורים אף יותר מכך, העשויים לחייב טיפול מיידי ודחוף.

  • כאב בחזה: מצב של כאב בחזה, או אפילו בגב העליון, עלול להעיד על תסחיף ריאות. במקרה זה, קריש דם שנדד במערכת כלי הדם מסכן את חיי האדם, וחובה לפנות למוקד חירום בהקדם.
  • קוצר נשימה: קשיי נשימה גם הם עלולים להוות סימן לתסחיף ריאתי, ומחייבים פנייה לשירותי חירום רפואי ללא דיחוי.
  • התמוטטות: במקרים חמורים במיוחד ייתכן כי האדם יאבד את הכרה ויתמוטט, ויש לפנותו לבית החולים.
קרא עוד...

המגפה החדשה – פקקת ורידים הרוצח השקט

אחד המצבים הרפואיים המסוכנים ביותר, כזה שהשכיחות שלו רק הולכת ועולה בשנים האחרונות עד לכי מגפה של ממש, הוא פקקת ורידים. מצב זה הוא למעשה קריש דם שחוסם כמו פקק כלי דם ורידי בגוף, באופן מלא או חלקי, מה שעשוי לגרום  לנזקים קשים מאוד לגוף, פגיעה רבה באיכות החיים ובמקרים בהם הדבר מתגלה מאוחר מידי, אפילו למוות. על הסיבות להופעת הפקקת, תוצאותיה וכיצד ניתן לטפל בה, תוכלו ללמוד מייד.

מהן הסיבות להופעת פקקת ורידים?

מחזור הדם שלנו נמצא כל העת תחת פיקוח של מנגנון קרישת דם, אשר נועד לשמור על תהליכי איזון מתמידים בין גורמים הפועלים לקרישתו ובין אלו שמפרקים את הקרישים  שנוצרים. מערכת קרישת הדם נועדה לשמור על הדם צמיגי ולהגן עלינו מפני אובדן דם במקרה של פציעה. אם נוצר מצב שבו היחס מוטה לכיוון קרישה, עשוי להיווצר קריש דם מוצק שנע בזרם הדם, חוסם את הזרימה התקינה ועלול להביא להשלכות קטסטרופליות. מצב זה קרוי, כאמור, פקקת ורידים וישנן מספר סיבות שעלולות לגרום לה:

  • בעיות בדופן הוורידים – נגרמות בשל דלקות סביב כלי הדם הוורידיים או בעיות מולדות שגורמות לחוסר אלסטיות שלהם.
  • בעיות זרימת דם ברגליים – יכולות להיגרם בשל ישיבה או שכיבה מרובות או אי ספיקת לב שגורמת ללחץ דם נמוך.
  • בעיית קרישיות יתר – ישנם שלל מצבים שגורמים לתהליכים הביוכימיים מעודדי הקרישה לגבור על תהליכי הפירוק, בין היתר, שימוש בתרופות מסוימות (כגון גלולות למניעת הריון ועוד), אי צריכה מספקת של נוזלים, בעיות כליה, מחלות תורשתיות של מערכת הקרישה וממאירויות שונות.

 

כל אלו יחד, בשילוב אורח חיים שאינו בריא (השמנה, עישון) ותהליכי טרשת שמתרחשים באופן טבעי בגוף לאורך השנים, תורמים להופעת קרישי דם מסוכנים בגופנו.

מהם התסמינים של פקקת ורידים?

חסימה שנוצרת בוורידים קטנים תתבטא בתסמינים קלים יחסית כגון ורידים תפוחים (מה שמהווה הפרעה אסתטית), כאבים וחוסר נוחות. אם מדובר בוורידים גדולים יותר שנחסמים, הרי שהתסמינים כבר יהיו הרבה יותר חמורים ואף מסוכנים ויכללו בין היתר, כאבים חזקים, נזק רקמתי ובצקות. פקקת ורידים חמורה קרויה גם DVT (פקקת של הוורידים העמוקים), כשבמצב כזה קריש הדם עשוי להתנתק ממקומו ולהגיע לווריד המאסף לכיוון הלב, שם הוא יכול להמשיך את דרכו ולחסום גם את וריד הריאה או להגיע רחוק יותר לכיוון המוח ולגרום לשבץ מוחי. מצב זה מכונה גם כ-"רוצח השקט", מאחר ופעמים רבות אין שום תסמינים מוקדמים, עד להיווצרות מצב חירום מסכן חיים.

אפשרויות האבחון והטיפול בפקקת ורידים

תהליך האבחנה של פקקת ורידים מתבצע על ידי הרופא המטפל באמצעות זיהוי תסמינים אופייניים וביצוע של מספר בדיקת הדמיה. על פי הממצאים, יבחנו מספר אפשרויות טיפול כגון שימוש בתרופות נוגדות קרישה ושימוש באביזרי לחץ על מנת לתגבר את התנגדות הוורידים ומניעת התרחבות יתר שלהם. אם מדובר במקרה חירום, מקובל להשתמש גם בחומרים מפרקי קרישי דם ולבצע מספר פעולות פולשניות או פולשניות למחצה על מנת לשחרר את החסימה, כגון ניתוחים או שימוש בקטטרים ייעודיים שמאפשרים את פתיחת הסתימות בוורידים.

קרא עוד...

טיפול טבעי בטרומבוזה

טרומבוזה, DVT (deep vein thrombosis) או "פקקת וורידים" , נוצרת כאשר קיים גורם אשר מאיץ היווצרות של קרישי דם, אשר הולכים ומתפשטים לאורך הווריד. הסיבות העיקריות להיווצרותה של הטרומבוזה הן כתווצאה ממכה או חבלה, או ירידה בתפקוד טסיות הדם וכך זרימה חלשה של דם בוורידים. כמו כן יכולה הטרומבוזה להיווצר כתוצאה של תנועה שאינה מספקת של הגפיים או ליקוי בתפקוד מערכת הקרישה בגוף.

תוצאות מחלה זו יכולות להגיע למצב של הגבלת זרימת הדם לגפיים דבר היכול להוביל לנמק ואף להוביל למצבים המהווים סיכון בריאותי משמעתי של אי זרימה דם מספקת ללב או לריאות.

קיימות שיטות רבות ומגוונות לטיפול בטרומבוזה, ובמאמר זה נציג את השיטות הטבעיות למניעה, הקלה על התסמינים וכן שיפור מערכת קרישת הדם הכללית. הרפואה הטבעית רואה באדם כמכלול ומבקשת לרפא את המחלה מהשורש, וכן שמה דגש על תזונה, תוספים צמחיים, וטיפולי גופ-נפש.

תזונה

רבות מהמחלות האוטואימוניות ובכללן טרומבוזה, נגרמות מתזונה לא מסודרת, עשירה בכימיקלים בכולסטרול ובשומנים רוויים. העצה הראשונה שאנו יכולים לתת, ועומדים מאחוריה במאה אחוז היא- שימו לב לתזונה שלכם. הרבו לאכול ירקות ופירות עשירים בסיבים תזונתיים, הפחיתו בסוכרים ונסו להימנע ככל האפשר מג'אנק פוד- שכן הגוף לא מכיר את רוב רכיביו והופך אותו מיד לשומן טרנס שמצטבר ונערם בדפנות כלי הדם. בנוסף מומלץ מאוד לאכול מזונות עשירים בכלורופיל- מזונות ירוקים, שכן הם מניעים את הדם ותורמים לחיזוקו.

 

רוגע

כל המחקרים שנעשו על מחלות לרבות טרומבוזה, מצאו כי לחץ, סטרס וחרדה מגבירים באופן משמעותי את משך וחומרת המחלה. אם אתם רואים ורואות שבמהלך היום אתן לא רגועות, המחשבות לא מפסיקות לרוץ, הלחץ מהעתיד הולך וגובר ואתם לא בנחת- דעו שיש סיכוי טוב שזה תורם לתפקוד הלקוי של הגוף וכלי הדם. ההמלצה שלנו: קחו לכם כמה דקות בכל יום בהם תשבו בנחת במקום ללא רעשים חיצוניים, והקשיבו לנשימות שלכם. (יש שייקראו לזה מדיטציה). בנוסף, מומלץ להוסיף לתזונה היומיומית שלכם צמחי מרפא הידועים בסגולותיהם להרגעה- לבנדר, מרווה, קמומיל ועוד. אתן יכולות לצרוך אותם כחליטה, בשמן טנקטורה או אפילו לשים בבית זר ריחני של הפרחים.

 

פעילות גופנית

כאמור, אחת הסיבות להיווצרות קרישי הדם היא מחסור בפעילות גופנית נאותה. ההמלצה שלנו היא, גם אם אין לכם הרבה זמן במהלך היום, לצאת להליכה קלה, כמה מתיחות בבוקר, לוותר על המעלית, לקחת קורס יוגה… כל דבר שמרגיש לכם נכון ויזיז קצת את גופכם. בסוף, לא רק שהפעילות הגופנית תתרום להזרמת הדם ביתר קלות בתוך כלי הדם, ע"פ מחקרים רבים הדבר גם תורם לתחושת האושר, שזה כבר ריפוי בפני עצמו.

 

דיקור סיני

הדיקור הסיני נמצא יעיל מאוד לטיפול במחלות רבות כולל טרומבוזה וקרישיות יתר. השיטה עובדת על הנעת האנרגיה בגוף, ועל פי התאוריה הסינית, הדם מכיל גם הוא מכיל בתוכו אנרגיה זו. רבים מהמטופלים ברפואה סינית דיווחו על שיפור משמעותי בבעיות טרומבוזה ופקקת הוורידים. כיום אפשר אפילו לקבוע תור לדיקור סיני דרך קופת החולים.

 

 

בברכת בריאות שלמה.

 

*אין האמור לעיל מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.

קרא עוד...

למה לא לנהל אורך חיים יושבני?

ניהול אורח חיים שהוא רובו בישיבה, הופך לנושא משמעותי וחם בעולם המודרני – וניתן בקלות להבין מדוע. ככל שהזמנים משתנים ומתקדמים, האדם נזקק להרבה פחות סיבות לקום. ככלות הכל, היום ניתן לעשות כמעט הכל בלחיצת כפתור, והסיבות להתרוצץ ולטרוח הולכות ויורדות. אך האם זה באמת מזיק? במילה אחת: בהחלט. ומספר מילים – בואו לגלות מדוע וגם כיצד ניתן להימנע מקיום אורח חיים יושבני.

המחקרים מדברים

על פי מחקרים אחרונים, רק 21% מהאנשים הבוגרים במדינת ישראל עומדים בהמלצות לקיום פעילות גופנית שבועית, בעוד שפחות מ-5% מהאוכלוסייה מדווחת על ביצוע 30 דקות פעילות גופנית ביום. בסופו של דבר, המחקרים הללו מעידים על דבר אחד: מי שלא זז, כנראה מקיים אורח חיים המתנהל רובו בישיבה. וזה לא בריא.

מהן הסכנות באורח חיים יושבני?

מחקרים אחרונים מאשרים כי יש קשר הדוק בין קיום אורח חיים המתקיים בישיבה לבין הופעת מחלות שונות. בין השאר, מצאו המחקרים כי הוא עלול לגרום להופעת פקקת ורידים ומחלות לב וכלי דם נוספות, השמנת יתר, סוכרת, לסוגים מסוימים של סרטן ובמקרים קיצוניים אף למוות בטרם עת.

מדוע זה קורה?

כשאנחנו לא זזים בצורה מספקת, חילוף החומרים שלנו נפגע ויכולתו של הגוף לשלוט ברמות הסוכר בדם, לווסת את לחץ הדם ולפרק שומן נפגעת. על פי תוצאותיו של מחקר שאסף נתונים במשך 15 שנים, נמצא כי אורח חיים יושבני קשור בקשר הדוק לסיכון מוגברת למוות בטרם עת ללא קשר לרמת הפעילות הגופנית – והמסקנה מכך היא אחת: כדי לשמור על בריאותנו ולהימנע מהסיכונים הללו, יש להקדיש את הזמן המוקדש לישיבה באופן זהה גם לביצוע פעילות גופנית ממריצה.

השפעה על הבריאות הנפשית

לאורח חיים יושבני יש גם השפעה שלילית, כך נראה, על בריאותנו הנפשית. מחקר בו השתתפו 10,381 משתתפים בחן את הקשר הפוטנציאלי שיש בין אורח חיים בישיבה וחוסר פעילות גופנית עם הסיכון המוגבר לפתח הפרעות נפשיות – התוצאות הראו כי יש קשר בין השניים, וספציפית עם דיכאון.

מה כדאי לעשות כדי להימנע?

הצעד הראשון בו כדאי לנקוט הוא לבצע פעילות גופנית וספורטיבית, מה שיכול להפחית את הסיכון משמעותית ללקות במחלות לב, סוכרת, השמנת יתר ומוות בטרם עת. בנוסף, מחקרים מראים כי פעילות גופנית מסוגלת לשפר משמעותית את הבריאות הנפשית שלנו. כדי לעשות זאת כראוי, מומלץ לשלב מגוון סוגי ספורט, דוגמת ריצה או רכיבה על אופניים, יחד עם אימוני כוח שונים, הליכה וכדומה.

טיפ חשוב נוסף הוא לצמצם ככל הניתן את הזמן בישיבה – גם אם זהו אופי העבודה שלכם. נסו לצאת לטיולים קצרים בהפסקת הצהרים, שימו לעצמכם תזכורת לקום להתמתח באמצע יום העבודה ולצעוד מעט, העדיפו לעמוד ולא לשבת בעת נסיעה בתחבורה הציבורית ונצלו כל הזדמנות שיש לכם כדי לקום, לזוז ולהניע את הגוף.

קרא עוד...
dvt פקקת

מה זה DVT?

אם הגעתם לכאן, סביר להניח ששלושת האותיות הלועזיות DVT לא זרות לכם, וייתכן ואתם אפילו יודעים שהן קשורות עם עולם כלי הדם, והמחלות השונות שעלולות להתרחש במערכת הזו. אם כך, במה מדובר? מדוע זה מסוכן? וכיצד אפשר להימנע ממלקות ב-DVT?

DVT: פקקת ורידים עמוקים

DVT היא למעשה תסמונת, בה נוצרת פקקת בוורידים העמוקים. התסמונת הזו מתרחשת כשקריש דם (שהוא הפקקת) נוצר באחד או יותר מהוורידים העמוקים בגוף, לרוב ברגליים. הדבר עלול לגרום לנפיחות ברגליים או לכאבים באזור הפגוע, אך לעתים הפקקת מתרחשת ללא תסמינים כלל.

מה גורם להופעת DVT?

פקקת ורידים עמוקים עלולה להיגרם כתוצאה ממצבים רפואיים שונים, המשפיעים על אופן קרישת הדם בגוף. כך למשל, קרישי דם יכולים להופיע אם הגוף לא נמצא בתזוזה זמן רב (לדוגמה לאחר ניתוח או תאונה), ואפילו כשנוסעים למרחקים ארוכים בישיבה ארוכה.

מדוע זה מסוכן?

פקקת ורידים עמוקים יכולה להיות מסוכנת מאוד, שכן קרישי הדם עלולים להשתחרר, לעבור לזרם הדם, להגיע לאזור הריאות ולהיעצר שם – ואז לחסום את זרימת הדם. מצב זה נקרא תסחיף ריאתי.

מהם התסמינים של DVT?

  • נפיחות ברגל הפגועה, לעתים נדירות בשתי הרגליים
  • כאבים ברגל הפגועה, המרגיש לעתים כמו התכווצויות
  • עור אדום באזור הפגוע, או חיוור במיוחד
  • תחושת חום ברגל הפגועה

עם זאת, חשוב לדעת ש-DVT יכול להתרחש בגוף גם ללא תסמינים כלל.

מהם התסמינים של תסחיף ריאתי?

  • קוצר נשימה פתאומי
  • כאבים בחזה או תחושת חוסר נוחות המחמירה כשנושמים עמוק או בעת שיעול
  • תחושת סחרחורת או עילפון
  • נשימה מהירה
  • דופק מהיר
  • שיעול דמי

מתי חשוב לפנות לרופא?

במקרה בו מרגישים את התסמינים שלעיל, אחד או יותר, כדאי לפנות לרופא. אם יש תסמינים הדומים לתסחיף ריאתי יש לפנות לעזרה רפואית דחופה.

גורמי סיכון להופעת DVT

הגורם העיקרי להופעת DVT הוא כתוצאה מפגיעה בווריד, עקב ניתוח או טראומה, או דלקת עקב זיהום או פציעה. בנוסף, יש גורמים נוספים העלולים לגרום ל-DVT:

  • אנשים מעל גיל 60 נמצאים בקבוצת סיכון
  • ישיבה לפרקי זמן ארוכים (נסיעה, טיסה, אורח חיים יושבני או לאחר ניתוח)
  • היריון מגביר את הלחץ בוורידים שברגליים ובאגן ולכן זהו סיכון נוסף. בנוסף, נשים עם הפרעות תורשתיות בקרישת הדם נמצאות בהיריון בסיכון מיוחד.
  • גלולות למניעת היריון או טיפול הורמונלי חלופי עלולים להגביר את הסיכון לקרישי דם
  • עודף משקל מגביר את הלחץ בוורידים באגן וברגליים
  • עישון משפיע על מחזור הדם ועל קרישת הדם
  • סוגים מסוימים של סרטן עלולים לגרום לקרישת דם, כמו גם צורות מסוימות של טיפול במחלה
  • אי ספיקת לב מגדילה את הסיכון ללקות ב-DVT ובתסחיף ריאתי.
  • מחלות מעי דלקתיות, דוגמת מחלות מעי (קרוהן או קוליטיס, לדוגמה) מגבירות את הסיכון ללקות ב-DVT
קרא עוד...
DVT

המדריך למחלות ורידים

גוף האדם מורכב מאינספור ורידים, שלהם תפקיד חשוב בהובלת דם אל הלב. לעיתים רבות, כתלות בגיל, אורח חיים שאינו בריא ובעיות רפואיות למיניהן, עלולות להתפתח מחלות באותם ורידים, מה שגורם לפגיעה קשה באיכות החיים (כאבים, מראה שאינו אסתטי) ועלול להוביל אף למצב מסכן חיים. באילו מחלות מדובר וכיצד ניתן לטפל בהן? מייד תבינו.

כיצד בנויה מערכת הורידים שלנו?

מערכת הוורידים בגוף האדם מחולקת לשני חלקים – המערכת הוורידית העמוקה וזו השטחית. בשתי מערכות אלו ניתן למצוא שני סוגים של מחלות ורידים:

  • מחלות חסימתיות – מחלות בהן הוורידים נחסמים באופן מלא או חלקי.
  • אי ספיקה ורידית – המערכת הוורידית שלנו מעבירה דם בכיוון אחד, מהאיברים אל הלב. חד כיווניות זו נשמרת הודות לשסתומים שממוקמים לאורך הוורידים. אי ספיקת ורידית היא מצב שבו פעולת השסתומים אינה עובדת כראוי.

מחלות של הוורידים העמוקים הינן קשות ומסוכנות יותר מאשר אלו השטחיים, שממוקמים קרוב יותר לעור ומשפיעים בדרך כלל רק באופן מקומי ולא מערכתי.

אילו מחלות ורידים עלולות להיגרם?

ישנן כמה מחלות וירידים שעלולות להיגרם, להלן הנפוצות שבהן:

  • תסמונת מיי טרנר (MTS) –

    מצב רפואי שכולל התפתחות של לחץ על ורידים גדולים ועמוקים על ידי עורקים שעוברים בסמוך אליהם, במיוחד בצד שמאל של האגן. התופעה נפוצה יותר אצל נשים צעירות והתסמינים העיקריים כוללים דליות ורידים, כאבים, אי נוחות ונפיחות.

  • תסמונת VCS –

    מחלת ורידים שגורמת לחסימה בוורידים העליונים, אלו שממוקמים בצידי הראש, לעיתים בעקבות גידולים שמתפתחים במקום, שפירים או ממאירים. חסימת ורידים אלו גורמת להתפתחות בצקות קשות באזור הצוואר, הפנים ואיברים כגון הלשון, מה שמפריע לבליעה ועשוי ליצור גם מצוקה נשימתית חמורה.

  • גודש ורידי האגן (PCS) –

    אי ספיקה של ורידים באזור האגן, מה שנפוץ ביותר אצל נשים. כשל ורידי זה נובע בעיקר מבעיית שסתומים, שגורמת לשהייה ממושכת של דם באזור הוורידים, במיוחד לאחר קיום יחסי מין, עמידה ממושכת וסביב המחזור החודשי. הסימפטומים כוללים נפיחויות וכאבים.

  • דליות ורידיות –

    מחלה של הוורידים השטחיים שקרובים יותר לפני העור, שבאה לידי ביטוי בוורידים נפוחים שאינם אסתטיים ושעשויים גם לגרום לאי נוחות והופעת כאבים.

פקקת ורידים עמוקה – מחלת הוורידים המסוכנת ביותר

מחלות של הוורידים העמוקים עשויות להשפיע על מערכות רבות בגוף, לגרום לנפיחות באיברים, כאבים ואי נוחות ואף למצב מסכן חיים בשם DVT (פקקת ורידים עמוקה). המחלה נגרמת עקב זרימת דם לקויה שמקדמת התפתחות תנאים דלקתיים וקרישיות יתר. קריש הדם בעייתי, שכן הוא מסוגל לחסום במידה קריטית את כלי הדם ולגרום לכיבים ונמקים, או לנוע בזרם הדם ולגרום בסופו של דבר לקריסת הריאות ומערכת הנשימה במצב מסכן חיים.

כיצד ניתן לאבחן ולטפל במחלות ורידים?

האבחון של מחלות ורידים נעשה על ידי רופא וזאת על ידי תשאול של האדם לגבי התסמינים מהם הוא סובל, ההיסטוריה הרפואית שלו ובירור של גורמי סיכון אפשריים. לאחר מכן מבוצעת בדיקה גופנית ובהתאם לצורך גם אולטרסאונד או שיקוף לשם אבחון קרישי דם וחסימות למיניהן. תהליך הטיפול כולל בדרך כלל שימוש בנוגדי קרישה (באמצעות זריקות או כדורים) ובאביזרי לחץ דוגמת גרביים מיוחדות, ובמצבים הקשים יותר, הוצאת קרישי דם באמצעות הליך טרומבקטומיה או התערבות כירורגית-פולשנית.

קרא עוד...
קריש דם

מה זה קריש דם ואיך הוא נוצר

מערכת קרישת הדם שלנו היא מערכת מצילת חיים בבסיסה. בואו נתאר לעצמנו מצב בו לא הייתה לנו מערכת קרישה. בכל פציעה קטנה בגוף אנחנו צריכים לשים תחבושת או לכל הפחות פלסתר, משהו שיעצור את הדם מלזרום עד שמערכת הקרישה תעבוד והדם יפסיק לצאת. לאחר כמה דקות נוצר מעין קריש באזור הפציעה והוא מפסיק את הדימום ומאפשר לנו להמשיך את חיינו.

אם לא הייתה מערכת קרישה, כל פציעה הכי קטנה הייתה מסתיימת במוות. הגוף לא היה יודע להשתלט על הדימום ובסופו של דבר היה איבוד דם מאסיבי שלא היה מאפשר חיים. קריש דם נוצר מתאי דם אדומים, מטסיות דם ומסיבים של חלבון ופיברין שמגיעים במהירות לאזור הפגיע ויוצרים אותו.

הסיכון בקריש דם

מערכת קרישת הדם היא כפי שציינו מצילת חיים ואנו חייבים אותה בשביל לשרוד, אבל קריש דם – טרומבוזה, יכול להיות גם מסוכן מאוד. כשנוצר קריש דם בכלי דם הוא יכול להגיע למקומות שונים בגוף, ולחסום מעבר של דם שמעביר חמצן לאזורים חיוניים. קריש דם שניתק מדופן הוריד יכול להגיע אל הריאות ולגרום לתסחיף ריאתי, שזהו מצב מסוכן מאוד שדורש התערבות רפואית מיידית. הוא גם יכול להגיע למוח ולגרום לשבץ מוחי, מה שיכול להוביל לנכות ולפגיעה קשה באיכות החיים ובמקרים מסוימים גם למוות.

פקקת ורידים

פקקת ורידים או בשמה השני – טרומבוזה היא מצב בו יש פגיעה בדופן הוריד בדרך כלל ברגל, מה שיכול להוביל לקריש דם שיכול להיות מסוכן. סיבה נוספת לקריש דם יכולה להיות ירידה בזרימת הדם בוורידים, מה שיגרום לחוסר תנועה של הגפיים ולפגיעה במערכת דילול הדם וכתוצאה מזה לקריש דם. זו הסיבה שבטיסות ארוכות מומלץ לקום ולהסתובב במטוס אחת לכמה זמן, כדי למנוע את המצב הזה.

מניעה וטיפול

יש אנשים שמועדים לקרישי דם, אנשים שיש להם במשפחה סיפור של פקקת ורידים או אנשים שעוברים ניתוח ולא יכולים לזוז תקופה ארוכה וכדומה ולאלו ואחרים צריך למנוע את קרישי הדם ואת זה עושים באמצעות תרופות מתאימות. יש קבוצת נוגדי קרישה שאלו מדללי דם, אותם מקבלים אנשים שכבר סבלו מטרומבוזה כמו גם אנשים עם פרפור עליות (לבבי) שיכול להוביל לקריש דם, נוגדי קרישה כמו קלקסן, קומדין, קסרלטו ואחרים. יש תרופות שעובדות על טסיות הדם והן נוגדות אותן כמו פלביקס ואספירין, ובדרך כלל אלו שמטופלים באופן קבוע מפחיתים דרמטית את הסיכויים ליצירת קריש דם.

מי שנוטל את התרופות הללו צריך להיות כמובן במעקב וצריך לשים לב לכל פגיעה עם דימום פנימי שיכול להפוך לבלתי נשלט. אפשר למנוע קרישיות של הדם וחשוב להיות עם אצבע על הדופק ולא לזלזל בסיכון.

קרא עוד...
פקקת ורידים

מהי קרישת דם? ומה הקשר בינה לבין פקקת ורידים?

אם נתבונן מהצד על עבודתה של מערכת הדם, ייתכן ונחשוב שיש לדם עבודה בלתי אפשרית: לזרום ללא הפסקה, ברציפות, ובכל חלק בגוף לכל אורך החיים, ומצד שני להפסיק לזרום באופן מיידי כשאנחנו נחתכים או נפגעים. נשמע בלתי אפשרי? לגמרי. מעורר התפעלות? לחלוטין! ומה קורה כשהאיזון העדין הזה מופר ונוצרים בעיות במערכת הדם? עדיף שלא נדע, אבל הנה הצצה לכך. הכירו את קרישי הדם ואת הקשר בינם לבין פקקת ורידים.

כיצד נוצרים קרישי דם?

מחזור החיים של קרישי הדם שלנו תלוי בסדרה של אינטראקציות כימיות מגוונות, מהן? ואיך נראה מסען בגוף? ממש כך:

  • טסיות הדם מוזנקות לפעולה – פיסות זעירות בדם, הנקראות טסיות דם, מופעלות באמצעות טריגרים שונים כשכלי דם נפגע. ברגע שזה קורה, הם נדבקים לקירות כלי הדם הפגוע, משנים צורה ויוצרים מעין פקק המונע את זליגת הדם החוצה. יחד עם יציאתן לדרך, הן משחררות גם כימיקלים שתפקידם למשוך טסיות דם ותאים נוספים.
  • קריש הדם גדל – יש חלבונים בדם המכונים גורמי קרישה, והם מאותתים זה לזה – הגיע הזמן לתגובת שרשרת מהירה! תגובת השרשרת הזו מסתיימת כשיש חומר המומס בדם והופך למעין חוטים ארוכים הנקראים פיברין. החוטים הללו נשזרים בטסיות העוצרות את הדם ויוצרות יחד רשת ביטחון גדולה. כך הקריש הופך להיות עמיד וחזק יותר.
  • חומרי בלימה נוספים – כדי שהקריש לא יתפשט יותר ממה שצריך, חלבונים אחרים נרתמים לפעולה.
  • הגוף מפרק את הקריש לאט – כשהרקמה הפגועה מחלימה, הגוף אינו זקוק להגנת הקריש. רצועות הפיברין מתמוססות בהדרגה, והדם מחזיר את טסיות הדם ותאי הקריש למקומם.

מתי יש בעיה?

כשמנגנון הקרישה עובד כראוי – הקרישים אינם מסוכנים, ואף מצילי חיים. עם זאת, במקרה בו קריש דם ניתן מדפנות הווריד או העורק, הוא עלול להגיע לריאות וליצור תסחיף ריאתי, כנ"ל אם הוא מגיע למוח ואז הוא עלול לגרום לשבץ מוחי.

רוב התקפי הלב והשבץ המוחי מתרחשים כאשר יש כלי דם בלב או במוח שמפוצץ באופן פתאומי. קרישי דם יכולים להיווצר גם כשהדם אינו זורם כראוי. אם בדם יזרום בצורה לא טובה בגוף או בלב, יש סיכוי גבוה יותר שטסיות הדם שהזכרנו לעיל ידבקו זו לזו ויגרמו לבעיות קרישה. כאן נכנסת לתמונה פקקת ורידים.

מה הקשר לפקקת ורידים?

פקקת ורידים היא מצב חמור מאוד, המתרחש כאשר קרישי דם נוצרים בוורידים. לרוב, קרישי הדם הללו יווצרו בירך או בחלקה התחתון של הרגל, אך הם יכולים להתפתח גם באזורים אחרים בגוף. התסמינים, בין השאר, כוללים נפיחות ברגל, התכווצויות או כאבים ברגל הפגועה, תחושת חום באזור הפגוע, עור שנראה חיוור יותר, או הופך לאדמדם או כחלחל ועוד. עם זאת, חשוב לומר שלא תמיד יש תסמינים. לעתים מופיעה פקקת ורידים ללא תסמינים כלל.

קרא עוד...
פקקת ורידים

מה ההבדל בין עורקים לוורידים?

שניהם קשורים למערכת הדם, שניהם "מסיעים" דם ברחבי הגוף וגם הצורה שלהם נראית דומה, אך למעשה התפקיד של הורידים והעורקים שונה זה מזה. לא מעט אנשים נוטים להתבלבל בין עורקים לוורידים ועל כן התכנסנו כאן היום. אז מה ההבדל ביניהם? מה התפקיד של כל אחד מכלי הדם הללו?

ורידים ועורקים: נעים להכיר

העורקים הם כלי הדם האחראיים להנעת דם עשיר בחמצן מן הלב אל הגוף. הוורידים, לעומתם, הם כלי דם המובילים דם דל בחמצן מהגוף בחזרה ללב, כדי שהלב יוכל לחמצנו מחדש. העורקים והוורידים הם שני סוגי כלי הדם העיקריים שיש בגוף, והם אלו שמעבירים דם לגוף. הם חלק משתי מערכות של סגורות של צינורות המתחילות ומסתיימות בלב. כשהדם לא זורם כהלכה, עלולה להיווצר פקקת ורידים.

איך זה עובד?

  • המערכת הריאתית – כלי הריאה הם עורקים המעבירים דם דל בחמצן מהחדר הימני בלב לריאות. ורידים ריאתיים מעבירים דם עשיר בחמצן לחלל השמאלי של הלב.
  • כלי דם מערכתיים – הכלים המערכתיים הם עורקים המובילים דם עשיר בחמצן מהחדר השמאלי של הלב לרקמות שבכל חלקי הגוף. בסיום ההובלה, הן מחזירים את הדם הדל בחמצן דרך הוורידים בחזרה לחדר הימני שבלב.

סוגי העורקים

בגוף האדם יש שלושה סוגי עורקים, כשכל אחד מהם מורכב משלוש שכבות: חיצוני, אמצעי ופנימי. העורקים האלסטיים נקראים גם עורקים מוליכים או עורקי צינור. הם מורכבים משכבה אמצעית עבה מאוד המסוגלת להימתח בקלות בתגובה לפעימות הלב. העורקים המפיצים מאופיינים בגודל בינוני. הם שואבים דם מהעורקים האלסטיים ואז מתפצלים לכלי דם נוספים. העורקים הנוספים הם הקטנים ביותר המעבירים דם מהלב, ותפקידם הוא להעביר את הדם לרשת הנימים בגוף.

סוגי ורידים

בגוף האדם יש ארבעה סוגי ורידים: עמוקים, שטחיים, מערכתיים וריאתיים.

הוורידים העמוקים ממוקמים בתוך רקמת השריר, ויש להם עורק מקביל הקרוב אליהם. הוורידים השטחיים ממוקמים קרוב לעור ואין להם עורקים מקבילים. הוורידים הריאתיים, כפי שציינו קודם, מעבירים דם מלא בחמצן מהריאות ללב, והסוג האחרון, הוורידים המערכתיים, ממוקמים בכל חלקי הגוף, מהרגליים עד הצוואר, כולל בזרועות. תפקידם הוא להעביר דם מחומצן בחזרה אל הלב.

זום אאוט: האנטומיה של הוורידים והעורקים

כעת, כשהבנו מה תפקידם של הוורידים והעורקים והיכן הם ממוקמים, נחשוף מעט את האנטומיה המיוחדת של כלי הדם הללו. דפנות הוורידים והעורקים מורכבים משלוש שכבות: חיצוני, אמצעי ופנימי.

השכבה החיצונית – מורכבת בעיקר מקולגן וסיבים אלסטיים, המאפשרים לוורידים ולעורקים להימתח מספיק כדי להיות גמישים, אך עם שליטה, כדי שיוכלו לשמור על יציבות בעת מעבר הדם.

השכבה האמצעית – עשויה משרירים חלקים וסיבים אלסטיים. זוהי שכבה עבה יותר בעורקים ודקה יותר בוורידים.

השכבה הפנימית – שכבה העשויה סיבים אלסטיים וקולגן.

בניגוד לעורקים, הוורידים מכילים שסתומים, זאת כדי לאפשר זרימת דם חלקה לעבר הלב. השסתומים הללו חשובים במיוחד באזור הרגליים ובזרועות, שכן באזורים אלו הם נלחמים בכוח המשיכה כדי למנוע זרימה חוזרת של הדם.

 

קרא עוד...