ללא קטגוריה

קריש דם

מה זה קריש דם ואיך הוא נוצר

מערכת קרישת הדם שלנו היא מערכת מצילת חיים בבסיסה. בואו נתאר לעצמנו מצב בו לא הייתה לנו מערכת קרישה. בכל פציעה קטנה בגוף אנחנו צריכים לשים תחבושת או לכל הפחות פלסתר, משהו שיעצור את הדם מלזרום עד שמערכת הקרישה תעבוד והדם יפסיק לצאת. לאחר כמה דקות נוצר מעין קריש באזור הפציעה והוא מפסיק את הדימום ומאפשר לנו להמשיך את חיינו.

אם לא הייתה מערכת קרישה, כל פציעה הכי קטנה הייתה מסתיימת במוות. הגוף לא היה יודע להשתלט על הדימום ובסופו של דבר היה איבוד דם מאסיבי שלא היה מאפשר חיים. קריש דם נוצר מתאי דם אדומים, מטסיות דם ומסיבים של חלבון ופיברין שמגיעים במהירות לאזור הפגיע ויוצרים אותו.

הסיכון בקריש דם

מערכת קרישת הדם היא כפי שציינו מצילת חיים ואנו חייבים אותה בשביל לשרוד, אבל קריש דם – טרומבוזה, יכול להיות גם מסוכן מאוד. כשנוצר קריש דם בכלי דם הוא יכול להגיע למקומות שונים בגוף, ולחסום מעבר של דם שמעביר חמצן לאזורים חיוניים. קריש דם שניתק מדופן הוריד יכול להגיע אל הריאות ולגרום לתסחיף ריאתי, שזהו מצב מסוכן מאוד שדורש התערבות רפואית מיידית. הוא גם יכול להגיע למוח ולגרום לשבץ מוחי, מה שיכול להוביל לנכות ולפגיעה קשה באיכות החיים ובמקרים מסוימים גם למוות.

פקקת ורידים

פקקת ורידים או בשמה השני – טרומבוזה היא מצב בו יש פגיעה בדופן הוריד בדרך כלל ברגל, מה שיכול להוביל לקריש דם שיכול להיות מסוכן. סיבה נוספת לקריש דם יכולה להיות ירידה בזרימת הדם בוורידים, מה שיגרום לחוסר תנועה של הגפיים ולפגיעה במערכת דילול הדם וכתוצאה מזה לקריש דם. זו הסיבה שבטיסות ארוכות מומלץ לקום ולהסתובב במטוס אחת לכמה זמן, כדי למנוע את המצב הזה.

מניעה וטיפול

יש אנשים שמועדים לקרישי דם, אנשים שיש להם במשפחה סיפור של פקקת ורידים או אנשים שעוברים ניתוח ולא יכולים לזוז תקופה ארוכה וכדומה ולאלו ואחרים צריך למנוע את קרישי הדם ואת זה עושים באמצעות תרופות מתאימות. יש קבוצת נוגדי קרישה שאלו מדללי דם, אותם מקבלים אנשים שכבר סבלו מטרומבוזה כמו גם אנשים עם פרפור עליות (לבבי) שיכול להוביל לקריש דם, נוגדי קרישה כמו קלקסן, קומדין, קסרלטו ואחרים. יש תרופות שעובדות על טסיות הדם והן נוגדות אותן כמו פלביקס ואספירין, ובדרך כלל אלו שמטופלים באופן קבוע מפחיתים דרמטית את הסיכויים ליצירת קריש דם.

מי שנוטל את התרופות הללו צריך להיות כמובן במעקב וצריך לשים לב לכל פגיעה עם דימום פנימי שיכול להפוך לבלתי נשלט. אפשר למנוע קרישיות של הדם וחשוב להיות עם אצבע על הדופק ולא לזלזל בסיכון.

קרא עוד...
פקקת ורידים

מהי קרישת דם? ומה הקשר בינה לבין פקקת ורידים?

אם נתבונן מהצד על עבודתה של מערכת הדם, ייתכן ונחשוב שיש לדם עבודה בלתי אפשרית: לזרום ללא הפסקה, ברציפות, ובכל חלק בגוף לכל אורך החיים, ומצד שני להפסיק לזרום באופן מיידי כשאנחנו נחתכים או נפגעים. נשמע בלתי אפשרי? לגמרי. מעורר התפעלות? לחלוטין! ומה קורה כשהאיזון העדין הזה מופר ונוצרים בעיות במערכת הדם? עדיף שלא נדע, אבל הנה הצצה לכך. הכירו את קרישי הדם ואת הקשר בינם לבין פקקת ורידים.

כיצד נוצרים קרישי דם?

מחזור החיים של קרישי הדם שלנו תלוי בסדרה של אינטראקציות כימיות מגוונות, מהן? ואיך נראה מסען בגוף? ממש כך:

  • טסיות הדם מוזנקות לפעולה – פיסות זעירות בדם, הנקראות טסיות דם, מופעלות באמצעות טריגרים שונים כשכלי דם נפגע. ברגע שזה קורה, הם נדבקים לקירות כלי הדם הפגוע, משנים צורה ויוצרים מעין פקק המונע את זליגת הדם החוצה. יחד עם יציאתן לדרך, הן משחררות גם כימיקלים שתפקידם למשוך טסיות דם ותאים נוספים.
  • קריש הדם גדל – יש חלבונים בדם המכונים גורמי קרישה, והם מאותתים זה לזה – הגיע הזמן לתגובת שרשרת מהירה! תגובת השרשרת הזו מסתיימת כשיש חומר המומס בדם והופך למעין חוטים ארוכים הנקראים פיברין. החוטים הללו נשזרים בטסיות העוצרות את הדם ויוצרות יחד רשת ביטחון גדולה. כך הקריש הופך להיות עמיד וחזק יותר.
  • חומרי בלימה נוספים – כדי שהקריש לא יתפשט יותר ממה שצריך, חלבונים אחרים נרתמים לפעולה.
  • הגוף מפרק את הקריש לאט – כשהרקמה הפגועה מחלימה, הגוף אינו זקוק להגנת הקריש. רצועות הפיברין מתמוססות בהדרגה, והדם מחזיר את טסיות הדם ותאי הקריש למקומם.

מתי יש בעיה?

כשמנגנון הקרישה עובד כראוי – הקרישים אינם מסוכנים, ואף מצילי חיים. עם זאת, במקרה בו קריש דם ניתן מדפנות הווריד או העורק, הוא עלול להגיע לריאות וליצור תסחיף ריאתי, כנ"ל אם הוא מגיע למוח ואז הוא עלול לגרום לשבץ מוחי.

רוב התקפי הלב והשבץ המוחי מתרחשים כאשר יש כלי דם בלב או במוח שמפוצץ באופן פתאומי. קרישי דם יכולים להיווצר גם כשהדם אינו זורם כראוי. אם בדם יזרום בצורה לא טובה בגוף או בלב, יש סיכוי גבוה יותר שטסיות הדם שהזכרנו לעיל ידבקו זו לזו ויגרמו לבעיות קרישה. כאן נכנסת לתמונה פקקת ורידים.

מה הקשר לפקקת ורידים?

פקקת ורידים היא מצב חמור מאוד, המתרחש כאשר קרישי דם נוצרים בוורידים. לרוב, קרישי הדם הללו יווצרו בירך או בחלקה התחתון של הרגל, אך הם יכולים להתפתח גם באזורים אחרים בגוף. התסמינים, בין השאר, כוללים נפיחות ברגל, התכווצויות או כאבים ברגל הפגועה, תחושת חום באזור הפגוע, עור שנראה חיוור יותר, או הופך לאדמדם או כחלחל ועוד. עם זאת, חשוב לומר שלא תמיד יש תסמינים. לעתים מופיעה פקקת ורידים ללא תסמינים כלל.

קרא עוד...
פקקת ורידים

מה ההבדל בין עורקים לוורידים?

שניהם קשורים למערכת הדם, שניהם "מסיעים" דם ברחבי הגוף וגם הצורה שלהם נראית דומה, אך למעשה התפקיד של הורידים והעורקים שונה זה מזה. לא מעט אנשים נוטים להתבלבל בין עורקים לוורידים ועל כן התכנסנו כאן היום. אז מה ההבדל ביניהם? מה התפקיד של כל אחד מכלי הדם הללו?

ורידים ועורקים: נעים להכיר

העורקים הם כלי הדם האחראיים להנעת דם עשיר בחמצן מן הלב אל הגוף. הוורידים, לעומתם, הם כלי דם המובילים דם דל בחמצן מהגוף בחזרה ללב, כדי שהלב יוכל לחמצנו מחדש. העורקים והוורידים הם שני סוגי כלי הדם העיקריים שיש בגוף, והם אלו שמעבירים דם לגוף. הם חלק משתי מערכות של סגורות של צינורות המתחילות ומסתיימות בלב. כשהדם לא זורם כהלכה, עלולה להיווצר פקקת ורידים.

איך זה עובד?

  • המערכת הריאתית – כלי הריאה הם עורקים המעבירים דם דל בחמצן מהחדר הימני בלב לריאות. ורידים ריאתיים מעבירים דם עשיר בחמצן לחלל השמאלי של הלב.
  • כלי דם מערכתיים – הכלים המערכתיים הם עורקים המובילים דם עשיר בחמצן מהחדר השמאלי של הלב לרקמות שבכל חלקי הגוף. בסיום ההובלה, הן מחזירים את הדם הדל בחמצן דרך הוורידים בחזרה לחדר הימני שבלב.

סוגי העורקים

בגוף האדם יש שלושה סוגי עורקים, כשכל אחד מהם מורכב משלוש שכבות: חיצוני, אמצעי ופנימי. העורקים האלסטיים נקראים גם עורקים מוליכים או עורקי צינור. הם מורכבים משכבה אמצעית עבה מאוד המסוגלת להימתח בקלות בתגובה לפעימות הלב. העורקים המפיצים מאופיינים בגודל בינוני. הם שואבים דם מהעורקים האלסטיים ואז מתפצלים לכלי דם נוספים. העורקים הנוספים הם הקטנים ביותר המעבירים דם מהלב, ותפקידם הוא להעביר את הדם לרשת הנימים בגוף.

סוגי ורידים

בגוף האדם יש ארבעה סוגי ורידים: עמוקים, שטחיים, מערכתיים וריאתיים.

הוורידים העמוקים ממוקמים בתוך רקמת השריר, ויש להם עורק מקביל הקרוב אליהם. הוורידים השטחיים ממוקמים קרוב לעור ואין להם עורקים מקבילים. הוורידים הריאתיים, כפי שציינו קודם, מעבירים דם מלא בחמצן מהריאות ללב, והסוג האחרון, הוורידים המערכתיים, ממוקמים בכל חלקי הגוף, מהרגליים עד הצוואר, כולל בזרועות. תפקידם הוא להעביר דם מחומצן בחזרה אל הלב.

זום אאוט: האנטומיה של הוורידים והעורקים

כעת, כשהבנו מה תפקידם של הוורידים והעורקים והיכן הם ממוקמים, נחשוף מעט את האנטומיה המיוחדת של כלי הדם הללו. דפנות הוורידים והעורקים מורכבים משלוש שכבות: חיצוני, אמצעי ופנימי.

השכבה החיצונית – מורכבת בעיקר מקולגן וסיבים אלסטיים, המאפשרים לוורידים ולעורקים להימתח מספיק כדי להיות גמישים, אך עם שליטה, כדי שיוכלו לשמור על יציבות בעת מעבר הדם.

השכבה האמצעית – עשויה משרירים חלקים וסיבים אלסטיים. זוהי שכבה עבה יותר בעורקים ודקה יותר בוורידים.

השכבה הפנימית – שכבה העשויה סיבים אלסטיים וקולגן.

בניגוד לעורקים, הוורידים מכילים שסתומים, זאת כדי לאפשר זרימת דם חלקה לעבר הלב. השסתומים הללו חשובים במיוחד באזור הרגליים ובזרועות, שכן באזורים אלו הם נלחמים בכוח המשיכה כדי למנוע זרימה חוזרת של הדם.

 

קרא עוד...
מחלות ורידים

כך תבחרו את הדיור המוגן הטוב ביותר ליקרים שלכם

רבים בוחרים באפשרות של דיור מוגן ליקיריהם וזה נכון במיוחד מאז שנפתחו מסלולי תשלום שונים לנוחות הדיירים. האפשרויות המגוונות קיימות בכל רחבי הארץ ומאפשרות לדיירים סגנונות חיים שונים, בין דיור מוגן עירוני לבין דיור מוגן כפרי. כך שההשוואה ביניהם חייבת להישען גם על סגנון החיים שאותו רוצים, מלבד שאר הקריטריונים החשובים לבדיקה. להלן כמה דגשים לבדיקת הדיור המתאים ביותר ליקיריכם, בהתאם לאורח חייהם.

השגחה רפואית

נכון, בכל מקום יש שגחה רפואית צמודה, מטע הדברים, וזה משהו שאסור לוותר עליו. אולם יש לזכור שיש בתי אבות שמיועדים יותר להשגחה רפואית צמודה מוגברת ואף סיעודית, לבין דיור מוגן שבו יש ליווי רפואי למקרים פשוטים יחסית של מחלות שונות שמאפיינות גם את הזקנה. במקרה כזה הדיירים עדיין עצמאים אך סובלים ממחלות שונות, כמו מחלת לב, מחלות פרקים, מחלות ורידים, בעיות שמיעה וראייה ואפילו מוגבלות קלה בתנועה שמאפשרת עדיין עצמאות יחסית. מקרים סיעודיים יותר, הן קוגניטיבית והן פיזית, מחייבים מציאת דיור מוגן שמותאם לכך, אם הנושא הזה רלוונטי לכם.

פעילויות וקהילה

זה בריא יותר לחיות בצוותא ובחברותא נעימה מאשר לבד. הבדידות היא סיבה בגללה חשוב למצוא מקום תומך גם נפשית, כדי שיהיה סיבה לקום בבוקר, מציאת קהילה והמשך הפעילויות של הדייר בדיוק כפי שהיה בחייו עד כה. סיבה חשובה נוספת לכך היא שקהילה מלוכדת מחליפה במובן מסוים את המשפחה והשכנים והחברים שסבבו את הדייר מוצא בהם תחליף ראוי.
בדיור מוגן מושם דגש על חיי קהילה ועל אטרקציות רבות ומגוונות שמאפשרות לקיים אורח חיים בריא ומגוון זהו המקום שתרצו למצוא בו את יקירכם.

מתקנים – תקניות ובטיחות

בדרך כלל מקפידים על אסתטיקה נהדרת של מתחמי דיור מוגן אבל רצוי לבדוק גם בטיחות ותקניות של מתקנים כאלה. כלומר, עד כמה הם מתוכננים לגיל הזהב, עד כמה הם מתחשבים בקשיי תנועה ובצורך לעשות הכל לאט ובזהירות ועד כמה נוח באמת לגור בביתנים כאלה, או דירות. ישראל אינה מצטיינת בסידורי נגישות אבל במקומות כאלה זאת חובה ולא רק עניין של התחשבות. סעו לביקור במקום כזה ונסו להסתובב בו כדי להבין עד כמה נוח ובטוח לחיות שם ותוכלו להחליט.

תשלומים ומסלולים

בעבר היה נהוג להפקיד סכום גדול כפיקדון שממנו מפחיתים מדי שנה כמה אחוזים למשך 12 שנים. היום, כדי להנגיש דיור מוגן ליותר דיירים נפתחו מסלולים שונים של תשלומים ואפשרויות. בדקו את כל האפשרויות והמסלולים והעדיפו מי שהול לקראתכם בהסדר שיכול להבטיח ליקירכם יציבות וחיים נוחים וטובים במסגרת התקציב שלו ושלכם. ודאו שאתם מקבלים את כל המידע שנחוץ לכם כדי לתכנן את המסלול שנוח לכם.

קרא עוד...
טרומבוזה

טרומבו… מה? כל מה שכדאי לדעת על טרומבוזה

אם המילה הזו נראית לכם כמו סינית עתיקה או כמו מקבץ אותיות שאתם לא מצליחים לחבר לכדי הגדרה מסודרת – בדיוק לשם כך אנחנו כאן. ונתחיל בלחסוך מכם את המתח: טרומבוזה בעברית היא פקקת. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על פקקת, מהן הגורמים לה וכיצד ניתן למנוע אותה.

מה זה טרומבוזה?

טרומבוזה, או כאמור פקקת, מתרחשת כשנוצר קריש דם במערכת הדם שאינו נעלם אלא נשאר ומעכב את זרימת הדם התקינה. במקרים רבים מתרחשת הפקקת בקרב אנשים המנהלים אורח חיים יושבני ואינם זזים במידה רבה, אנשים עם נטייה גנטית או לאחר שנגרם נזק בעורק, בווריד או ברקמה שסביבו.

סוגים של פקקת ורידים

קריש דם מתפתח לרוב כתוצאה מתגובה פיזית לפציעה, אך במקרה שהוא פוקק את מערכת כלי הדם וקוטע את תפקוד כלי הדם – הוא עלול לגרום לבעיות בריאותיות קשות. במקרה בו חלק מקריש הדם משתחרר ומסתובב בזרם הדם, הדבר נקרא "תסחיף" – זהו אחד הסיבוכים העלולים להיגרם כתוצאה מפקקת, והוא מסוכן ואף קטלני, במידה ומגיע ללב, לריאות או למוח. הנה שני סוגים של פקקת:

  • פקקת עורקים – נוצרת כאשר נוצר פקק בכל עורק בגוף, כמו גם בלב או במוח
  • פקקת ורידים – מאפיינת פקקת המתרחשת בוורידים שבגוף. פקקת ורידים עמוקה (DVT) מתייחסת לפקקת הנוצרת בוורידים העמוקים של הרגל.

מהם הגורמים לפקקת?

קרישת דם מתרחשת כתוצאה מסדרה של תגובות כימיות בין תאי הדם (המכונות טסיות דם) וחלבונים הנקראים גורמי קרישה. כשהאדם נמצא במצב בריאותי תקין, הגוף מסוגל לווסת את תהליך הקרישה בהתאם לצורך. עם זאת, קריש דם יכול להיווצר בקלות יתרה במקרים הבאים:

  • צריכת טבק
  • כולסטרול גבוה
  • השמנת יתר או עודף משקל
  • סרטן
  • סכרת
  • לחץ נפשי
  • קיום אורח חיים לא פעיל

חלק מגורמים האלה מגבירים גם את הסיכון לטרשת עורקים, מצב בו משקעי פלאק שומניים משתקעים בכלי הדם וסותמים אותם. טרשת עורקים גורמת לקרישי דם וגם לחסימת העורקים והוורידים.

מהם התסמינים הנלווים לטרומבוזה?

ההשפעות הפיזיות של טרומבוזה תלויות במיקומה בגוף. חשוב לדעת: פקקת אינה גורמת לתסמינים כלשהם עד שהיא לא חוסמת או מגבילה מאוד את זרימת הדם.

הנה הסימפטומים העיקריים לפקקת עורקים:

  • כאב בחזה
  • התקף לב
  • שבץ מוחי
  • קוצר נשימה
  • צניחה של החלק התחתון של הפנים
  • איבוד כוח פתאומי בזרוע או ברגל אחת
  • איבר שהפך קר, חיוור וכואב

במקרה בו אתם חווים אחד או יותר מהתסמינים הללו – פנו לטיפול רפואי דחוף.

הנה הסימפטומים העיקריים לפקקת ורידים:

  • כאב, נפיחות ורגישות, בדרך כלל ברגל
  • כאב וחום של העור באזור הפגוע
  • עור אדום, במיוחד בחלק האחורי של הרגל, מתחת לברך

במקרה בו אתם חווים אחד או יותר מהתסמינים הללו – פנו לטיפול רפואי דחוף.

קרא עוד...
DVT

מה זה DVT?

אם הגעתם לכאן, סביר להניח ששלושת האותיות הלועזיות DVT לא זרות לכם, וייתכן ואתם אפילו יודעים שהן קשורות עם עולם כלי הדם, והמחלות השונות שעלולות להתרחש במערכת הזו. אם כך, במה מדובר? מדוע זה מסוכן? וכיצד אפשר להימנע ממלקות ב-DVT?

DVT: פקקת ורידים עמוקים

DVT היא למעשה תסמונת, בה נוצרת פקקת בוורידים העמוקים. התסמונת הזו מתרחשת כשקריש דם (שהוא הפקקת) נוצר באחד או יותר מהוורידים העמוקים בגוף, לרוב ברגליים. הדבר עלול לגרום לנפיחות ברגליים או לכאבים באזור הפגוע, אך לעתים הפקקת מתרחשת ללא תסמינים כלל.

מה גורם להופעת DVT?

פקקת ורידים עמוקים עלולה להיגרם כתוצאה ממצבים רפואיים שונים, המשפיעים על אופן קרישת הדם בגוף. כך למשל, קרישי דם יכולים להופיע אם הגוף לא נמצא בתזוזה זמן רב (לדוגמה לאחר ניתוח או תאונה), ואפילו כשנוסעים למרחקים ארוכים בישיבה ארוכה.

מדוע זה מסוכן?

פקקת ורידים עמוקים יכולה להיות מסוכנת מאוד, שכן קרישי הדם עלולים להשתחרר, לעבור לזרם הדם, להגיע לאזור הריאות ולהיעצר שם – ואז לחסום את זרימת הדם. מצב זה נקרא תסחיף ריאתי.

מהם התסמינים של DVT?

  • נפיחות ברגל הפגועה, לעתים נדירות בשתי הרגליים
  • כאבים ברגל הפגועה, המרגיש לעתים כמו התכווצויות
  • עור אדום באזור הפגוע, או חיוור במיוחד
  • תחושת חום ברגל הפגועה

עם זאת, חשוב לדעת ש-DVT יכול להתרחש בגוף גם ללא תסמינים כלל.

מהם התסמינים של תסחיף ריאתי?

  • קוצר נשימה פתאומי
  • כאבים בחזה או תחושת חוסר נוחות המחמירה כשנושמים עמוק או בעת שיעול
  • תחושת סחרחורת או עילפון
  • נשימה מהירה
  • דופק מהיר
  • שיעול דמי

מתי חשוב לפנות לרופא?

במקרה בו מרגישים את התסמינים שלעיל, אחד או יותר, כדאי לפנות לרופא. אם יש תסמינים הדומים לתסחיף ריאתי יש לפנות לעזרה רפואית דחופה.

גורמי סיכון להופעת DVT

הגורם העיקרי להופעת DVT הוא כתוצאה מפגיעה בווריד, עקב ניתוח או טראומה, או דלקת עקב זיהום או פציעה. בנוסף, יש גורמים נוספים העלולים לגרום ל-DVT:

  • אנשים מעל גיל 60 נמצאים בקבוצת סיכון
  • ישיבה לפרקי זמן ארוכים (נסיעה, טיסה, אורח חיים יושבני או לאחר ניתוח)
  • היריון מגביר את הלחץ בוורידים שברגליים ובאגן ולכן זהו סיכון נוסף. בנוסף, נשים עם הפרעות תורשתיות בקרישת הדם נמצאות בהיריון בסיכון מיוחד.
  • גלולות למניעת היריון או טיפול הורמונלי חלופי עלולים להגביר את הסיכון לקרישי דם
  • עודף משקל מגביר את הלחץ בוורידים באגן וברגליים
  • עישון משפיע על מחזור הדם ועל קרישת הדם
  • סוגים מסוימים של סרטן עלולים לגרום לקרישת דם, כמו גם צורות מסוימות של טיפול במחלה
  • אי ספיקת לב מגדילה את הסיכון ללקות ב-DVT ובתסחיף ריאתי.
  • מחלות מעי דלקתיות, דוגמת מחלות מעי (קרוהן או קוליטיס, לדוגמה) מגבירות את הסיכון ללקות ב-DVT
קרא עוד...

למה לא לנהל אורך חיים יושבני?

ניהול אורח חיים שהוא רובו בישיבה, הופך לנושא משמעותי וחם בעולם המודרני – וניתן בקלות להבין מדוע. ככל שהזמנים משתנים ומתקדמים, האדם נזקק להרבה פחות סיבות לקום. ככלות הכל, היום ניתן לעשות כמעט הכל בלחיצת כפתור, והסיבות להתרוצץ ולטרוח הולכות ויורדות. אך האם זה באמת מזיק? במילה אחת: בהחלט. ומספר מילים – בואו לגלות מדוע וגם כיצד ניתן להימנע מקיום אורח חיים יושבני.

המחקרים מדברים

על פי מחקרים אחרונים, רק 21% מהאנשים הבוגרים במדינת ישראל עומדים בהמלצות לקיום פעילות גופנית שבועית, בעוד שפחות מ-5% מהאוכלוסייה מדווחת על ביצוע 30 דקות פעילות גופנית ביום. בסופו של דבר, המחקרים הללו מעידים על דבר אחד: מי שלא זז, כנראה מקיים אורח חיים המתנהל רובו בישיבה. וזה לא בריא.

מהן הסכנות באורח חיים יושבני?

מחקרים אחרונים מאשרים כי יש קשר הדוק בין קיום אורח חיים המתקיים בישיבה לבין הופעת מחלות שונות. בין השאר, מצאו המחקרים כי הוא עלול לגרום להופעת פקקת ורידים ומחלות לב וכלי דם נוספות, השמנת יתר, סוכרת, לסוגים מסוימים של סרטן ובמקרים קיצוניים אף למוות בטרם עת.

מדוע זה קורה?

כשאנחנו לא זזים בצורה מספקת, חילוף החומרים שלנו נפגע ויכולתו של הגוף לשלוט ברמות הסוכר בדם, לווסת את לחץ הדם ולפרק שומן נפגעת. על פי תוצאותיו של מחקר שאסף נתונים במשך 15 שנים, נמצא כי אורח חיים יושבני קשור בקשר הדוק לסיכון מוגברת למוות בטרם עת ללא קשר לרמת הפעילות הגופנית – והמסקנה מכך היא אחת: כדי לשמור על בריאותנו ולהימנע מהסיכונים הללו, יש להקדיש את הזמן המוקדש לישיבה באופן זהה גם לביצוע פעילות גופנית ממריצה.

השפעה על הבריאות הנפשית

לאורח חיים יושבני יש גם השפעה שלילית, כך נראה, על בריאותנו הנפשית. מחקר בו השתתפו 10,381 משתתפים בחן את הקשר הפוטנציאלי שיש בין אורח חיים בישיבה וחוסר פעילות גופנית עם הסיכון המוגבר לפתח הפרעות נפשיות – התוצאות הראו כי יש קשר בין השניים, וספציפית עם דיכאון.

מה כדאי לעשות כדי להימנע?

הצעד הראשון בו כדאי לנקוט הוא לבצע פעילות גופנית וספורטיבית, מה שיכול להפחית את הסיכון משמעותית ללקות במחלות לב, סוכרת, השמנת יתר ומוות בטרם עת. בנוסף, מחקרים מראים כי פעילות גופנית מסוגלת לשפר משמעותית את הבריאות הנפשית שלנו. כדי לעשות זאת כראוי, מומלץ לשלב מגוון סוגי ספורט, דוגמת ריצה או רכיבה על אופניים, יחד עם אימוני כוח שונים, הליכה וכדומה.

טיפ חשוב נוסף הוא לצמצם ככל הניתן את הזמן בישיבה – גם אם זהו אופי העבודה שלכם. נסו לצאת לטיולים קצרים בהפסקת הצהרים, שימו לעצמכם תזכורת לקום להתמתח באמצע יום העבודה ולצעוד מעט, העדיפו לעמוד ולא לשבת בעת נסיעה בתחבורה הציבורית ונצלו כל הזדמנות שיש לכם כדי לקום, לזוז ולהניע את הגוף.

קרא עוד...
פקקת

כך תימנעו מפקקת

היא עשויה להופיע בפתאומיות. קריש דם הנסחף מהרגל או מהיד אל עבר הריאות גורם לקשיי נשימה, לכאבים ולעיתים אף לפגיעה קשה ולמוות. כיום יש אומנם טיפולים מתקדמים המסייעים להתמודד במצבי חירום אלו, אך עיקר מאמציו של עולם הרפואה מתמקד בהגברת המודעות לסכנות הפקקת ובניסיונות למנוע את התרחשותה מלכתחילה. הפקקת פוגעת בעשרות אלפי ישראלים מדי שנה, אז כדי ללמוד עליה ולדעת איך להימנע ממנה תוכלו לקרוא את המדריך הקצר הבא.

גורמי הסיכון לפקקת ורידים

פקקת ורידים נגרמת כאשר באזור היד או הרגל נוצר קריש דם הנע במערכת כלי הדם וגורם לבסוף לתסחיף ריאתי. מצב רפואי זה עלול להתרחש גם בקרב אנשים בריאים בדרך כלל, אך ישנם גורמי סיכון שחשוב להכיר אותם כדי להפחית את הסיכוי להופעת פקקת:

  • קרישת יתר: אנשים הסובלים מקרישת יתר במערכת הדם נמצאים בסיכון להתפתחות של פקקת. אם ידוע לאדם על מצב מסוג זה, חשוב שיקפיד על מעקב רפואי סדיר.
  • גיל מבוגר: אחרי גיל 60 הסיכוי להיווצרות פקקת עולה.
  • עישון: ככל שהאדם מעשן יותר, כך הסיכוי ללקות בפקקת ורידים עולה.
  • עודף משקל
  • פגיעה בכלי הדם: דלקות באזור, זיהומים ולחץ על כלי הדם מעלה את הסיכוי לפקקת ורידים.
  • גלולות למניעת הריון וטיפול הורמונלי גם הם יכולים להעלות את הסיכוי להיווצרות פקקת.
  • התייבשות גורמת לעלייה בצמיגות הדם וכך הסיכוי להתפתות פקקת עולה.
  • הריון: נשים הרות בעלות נטייה לקרישת יתר נמצאות בסיכון לפקקת, ועליהן להיות במעקב רפואי צמוד.
  • חוסר תנועתיות: ישיבה ממושכת וחוסר תנועתיות מספקת עלולות להוביל להיווצרות פקקת.

סימנים שחשוב להכיר

פקקת ורידים יכולה אומנם להופיע ללא התראה, אך במקרים מסוימים ישנם סימנים מוקדמים המצביעים על קיומו של קריש דם מסכן חיים:

  • נפיחות וכאב: תחושות כאב ונפיחות באזור יכולות להעיד על קיומו של קריש דם.
  • שינוי בצבע העור: שינוי בצבע העור של היד או הרגל יכול להעיד על התפתחות של קריש דם, ומחייב פנייה לטיפול רפואי.
  • תחושת חום ורגישות: אם העור באזור היד או הרגל חם ורגיש למגע, ייתכן כי המקור לכך הוא היווצרות של קריש דם.
  • ורידים נפוחים: מצב זה שכיח בהריון, אך הוא גם נפוץ במקרים אחרים, וחשוב לעקוב אחריו ולפנות לייעוץ רפואי במידת הצורך.
  • קשיי הנשימה: קוצר נשימה הוא תסמין חמור המחייב פנייה מיידית לטיפול רפואי.
  • כאבים בחזה: גם סממן זה יכול להצביע על התפתחות של פקקת ורידים והוא מצריך סיוע רפואי דחוף.

התסמינים שפורטו לעיל נראים לעיתים קלים וחסרי חשיבות. כאשר אנחנו חשים כאב ביד או ברגל לא תמיד נמהר לפנות לייעוץ רפואי. אך סימנים אלו עלולים כאמור להעיד על בעיה בקרישת דם, ולכן, מומלץ בכל מקרה לפנות לרופא המומחה בתחום.

כיצד ניתן למנוע פקקת ורידים

הגברת המודעות לפקקת ורידים ואיתור סימנים מוקדמים מאפשרים להעניק לאדם טיפול מציל חיים. אך במקרים מסוימים, אפשר בהחלט למנוע את פקקת הוורידים ואף לשפר את איכות החיים של הפונים לטיפול:

  • טיפול תרופתי מונע: כאשר ידוע לאדם על היסטוריה משפחתית של קרישת יתר בדם, רצוי לפנות לייעוץ רפואי ולבצע בדיקות רפואיות רלוונטיות. אם מאובחן מצב של קרישת יתר, ניתן להיעזר בתרופות נוגדות קרישה בהתאם לצורך. תרופות אלו יכולות גם לסייע במצבים רפואיים נקודתיים, למשל אחרי ניתוח או במהלך ההיריון.
  • טיפול בדליות ברגליים: דליות הן ורידים בולטים לעין, כאשר לעיתים יופיעו גם פצעים הגורמים לזיהומים באזור. מצב זה מעלה את הסיכוי להיווצרות קרישי דם, וכדי לצמצם סיכון זה ניתן לפנות לקבלת טיפול רפואי מתאים לצורך הסרתן.
  • פעילות גופנית: תנועה בכלל ופעילות גופנית בפרט משפרות את זרימת הדם וכך מצמצמות את הסיכוי להיווצרות קרישי דם. מומלץ לבחור בפעילות המותאמת למצב הרפואי של האדם ולהעדפותיו, וכדאי לשלב אותה בתזונה בריאה ומאוזנת ובשתייה מספיקה של מים.
קרא עוד...
פקקת ורידים

סימנים מקדימים לפקקת ורידים

קרישת הדם הכרחית לבריאות הגוף שלנו. היא מסייעת לעצור דימום במקרה של פציעה, ומונעת מצבים של קרישת יתר. לעיתים ישנם מקרים שבהם בכל זאת נוצרים קרישי דם העלולים לסכן את חיינו. זה בדיוק מה שקורה במצב של פקקת ורידים – קריש דם הנמצא ברגל או ביד נסחף בכלי הדם ועלול להגיע עד לריאות. מודעות לנושא והכרת הסימנים המוקדמים עשויה להציל חיים.

הסימנים המוקדמים לפקקת ורידים

בדומה למצבי חירום רפואיים אחרים, גם פקקת ורידים ניתנת לטיפול אם פועלים בזמן. אומנם לעיתים המטופל לא ירגיש בתסמינים מקדימים, אך במקרים אחרים ישנם סימנים שראוי להתייחס אליהם. סימנים מוקדמים אלו עשויים להעיד על קיומו של קריש דם באזור הרגל או היד, ואם הם מופיעים מומלץ לפנות לייעוץ רפואי במהירות האפשרית:

  • כאב ורגישות ברגל: אם הרגל כואבת או רגישה למגע, בעיקר באזור השוק, כדאי לבדוק את הסיבה לכך.
  • נפיחות באזור הרגל: מצב רגל נפוחה ללא סיבה ידועה מחייב ייעוץ רפואי.
  • העור של הרגל חם למגע: כאשר העור של הרגל (או היד) חם למגע ייתכן כי במקום התפתח קריש דם, ומומלץ להפנות לייעוץ רפואי.
  • שינוי בצבע העור של הרגל: אם עור הרגל משנה את צבעו ונראה לדוגמה אדום מאוד, יש לפנות לטיפול רפואי.
  • ורידים גדולים: באזור הרגליים והידיים ישנם ורידים הבולטים לעין. אם ורידים אלו נראים גדולים או נפוחים, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית.

תסמינים המחייבים פנייה מיידית לטיפול רפואי

כל התסמינים שפורטו לעיל צריכים להדליק אצל האדם נורה אדומה. אין זה אומר שהם מעידים בהכרח על מצב של קריש דם, אך הימצאותם מעוררת חשד ומצריכה בירור נוסף. לצד תסמינים אלו, ישנם תסמינים העלולים להעיד על מצב מסכן חיים של פקקת ורידים, ואם הם קיימים יש לפנות לייעוץ רפואי מיידי:

  • כאבים באזור החזה: באופן כללי, תסמין מסוג זה מחייב פנייה לטיפול רפואי. במקרה של פקקת ורידים, האדם יחוש כאב בחזה בעיקר בעת שאיפת אוויר. לעיתים הכאבים בחזה ילוו גם בכאבים באזור הגב העליון.
  • קשיי נשימה: קוצר נשימה עלול להיות סממן לפקקת ורידים ומחייב פנייה לטיפול רפואי.
  • שיעול דמי: אם מופיע שיעול דמי יש לפנות לטיפול רפואי בהקדם.
  • איבוד הכרה: אובדן הכרה הוא תסמין חריף המחייב טיפול רפואי דחוף.

כיצד מטפלים בפקקת ורידים?

פקקת ורידים הוא מצב מסוכן, אך התערבות רפואית בזמן הנכון יכולה להציל חיים. עיקר הטיפול נעשה באמצעות תרופות נוגדות קרישה (חומרים אנטי-קואגולנטים) המסייעות להפחית את הסיכוי להיווצרותם של קרישי דם. כאשר מדובר בטיפול מונע, האדם יקבל בדרך כלל גלולות לבליעה ויהיה עליו להקפיד על מעקב רפואי סדיר. במקרים קיצוניים יותר, תינתן זריקה של תרופה נוגדת קרישה שתפעל באופן מיידי ומהיר הרבה יותר.

את הפתרון התרופתי חשוב ללוות בשינוי מהותי באורח החיים. כדי לשפר את זרימת הדם בגוף מומלץ להקפיד על תנועה ופעילות גופנית בהתאם ליכולותיו ולמצבו הרפואי של האדם. בשעת מנוחה מומלץ להרים את הרגליים כדי להקל על הדם לזרום מהרגל בחזרה ללב, ואפשר גם להיעזר בגרביים אלסטיות המסייעות למנוע כאב ונזק נוסף לרגל. כל הפתרונות הללו ניתנים כמובן במסגרת טיפול רפואי מקיף, וחשוב לפנות למומחים בתחום זה.

קרא עוד...
dvt

מה תפקידם של הורידים במערכת הדם?

הוורידים הם אלו שתומכים במחזור הדם, ותפקידם חשוב לאין ערוך. מדוע הוא חשוב כל כך? מה הקשר בין הוורידים לבין העורקים והנימים? ומה קורה כשהוורידים לא מתפקדים כשורה? הנה כל מה שכדאי לדעת על אחד הנושאים המרתקים בגוף האדם: תפקידם של הוורידים. 

נעים להכיר: כלי הדם בגוף האדם

הדם הזורם במערכת הדם מעביר חומרים מזינים, חמצן ומים לתאים בכל הגוף. המסע הארוך והמפותל הזה אמנם מתחיל ומסתיים, אך כלי הדם מגיעים גם לכל נקודה חיונית בדרך. העורקים, הנימים והוורידים מהווים רשת עצומה של צינורות בגדלים שונים. עד כמה גדולה? לו היינו מניחים את כולם בשורה אחת ארוכה, הם היו מסוגלים להקיף את כדור הארץ כמעט שלוש פעמים! 

כך זה עובד

כלי הדם, כאמור, מזרימים דם לכל הגוף. העורקים מעבירים דם מהלב והוורידים מחזירים דם חזרה לכיוון הלב. הנימים מקיפים את כל תאי הגוף ואת הרקמות ותפקידם הוא לספק ולספוג חמצן, חומרים מזינים וחומרים נוספים. הנימים, אגב, גם מחברים את "ענפי" העורקים ו"ענפי" הוורידים. 

הכל מתחיל מהלב

חלקו השמאלי של הלב מזרים דם מחומצן לאבי העורקים. משם, הדם עובר דרך העורקים העיקריים, המתפצלים לעורקי השרירים ולאזור העורקים המיקרוסקופיים. העורקים מסתעפים לרשתות הנימיות, המספקות חמצן וחומרים מזינים לרקמות. 

קבלו את הוורידים

כעת הגיע זמנם של הוורידים. לאחר שהנימים משחררים חמצן וחומרים מזינים נוספים מהדם לרקמות הגוף, הם מזינים את הדם חזרה אל עבר הוורידים. בתחילה, הדם עובר בוורידים מיקרוסקופיים ולאחר מכן ממשיך אל הוורידים, המוליכים את הדם ומובילים אותו בחזרה ללב דרך הווריד הנבוב. קירות הוורידים דקים ופחות אלסטיים מקירות העורקים, הנחשבים לגמישים ומתרחבים יותר, ולכן הלחץ שעובר דרכם לא גדול כל כך.

שאיבת לב קבועה – שמירה על כל הגוף

הפעולה הזו, המתרחשת בכל רגע ורגע בגוף, חיונית לשמירה על לחץ דם תקין ועל אספקת דם בכל הגוף. לחץ הדם הנובע מכוח זרימת הדם, הנוצר על ידי הלב, הוא תהליך קריטי לשמירה על בריאותנו. כשהלב מתכווץ, הוא מזרים דם דרך העורקים, והדם הנדחף אל כלי הדם זורם בלחץ מהיר וגבוה יותר. 

מה קורה כשהמערכת נפגעת?

התהליך המופלא הזה, המתרחש בכל עת, הוא חזק מאוד – אך גם עדין מאוד. לכן מספיק חוסר איזון קטן כדי לגרום לו שלא לתפקד כראוי. לאחר שהבנו את תפקידם של הוורידים ונגענו קלות גם בתפקידיהם של יתר כלי הדם, יהיה קל יותר להבין מה קורה כשהמערכת הוורידית נפגעת. פקקת ורידים עמוקה (DVT), מתרחשת כשקרישי דם נוצרים בוורידים, בעיקר ברגליים. הקרישים הללו מונעים מהדם לזרום בוורידים כראוי, והם עלולים לחסום את כלי הדם ובמקרים חמורים גם להגיע לריאות ולגרום לסכנת חיים. כדי להימנע ממצב שכזה ולשמור על המערכת שלמה ובריאה, חשוב להבין את גורמי הסיכון, לאבחן בזמן ולטפל בקרישים בזמן.

קרא עוד...