ללא קטגוריה

מה הקשר בין קרישיות לסרטן

בגוף שלנו ישנו מנגנון חכם שלו 2 תפקידים עיקריים: התפקיד האחד הוא לדאוג לחומר קרישה במינון מדויק כדי למנוע שטפי דם וזרימת דם בלתי מבוקרת. כשאנו נפצעים, פציעה טראומטית או אפילו שריטה קטנטנה- חומרי קרישה שיש לנו בגוף עוצרים את הדם והוא אינו ממשיך לזלוג ללא הפסקה כדי שלא נגיע חלילה למצב של סכנת חיים ואיבוד דם רב. חומרי הקרישה עוזרים לדם להיקרש במקום הפצוע.

התפקיד השני הוא לשמור על דם דליל ללא קרישי דם, ולהמיס את קרשי הדם הנוצרים מסיבות שונות ועלולות להפריע לזרימת דם תקינה בתוך הוורידים. כאשר ישנה הפרעה במנגנון זה עלול להיווצר מצב של חוסר איזון וקרשיות יתר: קרישיות זה מצב בו מנגנון קרישת הדם בגוף- לקוי, והדם נקרש בקלות, קצת יותר מידי, מצב זה מסכן חיים ויכול לגרום לטרומבוזה- פקקת ורידים שהיא בעצם קריש דם גדול החוסם עורק כלשהו בגוף,החסימה הולכת וגדלה ומטפסת לאורך הוריד. מקרה כזה יכול לגרום חלילה לחתיכה מהקריש להתנתק, לטייל בעורקים ולהביא לתסחיף ריאתי חמור.

 

מהן הסיבות להופעת פקקת ורידים אצל חולי סרטן?

 

פקקת יכולה להיגרם מסיבות רבות ומגוונות, ביניהם: אנשים הסובלים מעודף משקל, אנשים מעשנים, אנשים עם תורשה והיסטוריה משפחתית של פקקת וקרישיות יתר, נשים שעברו הפלות מרובות או נוטלות גלולות למניעת הריון, חוסר תנועה כמו למשל בטיסות ועוד..

אך חולי סרטן הם בסיכון גבוה לסבול מקרישיות יתר. אצל חולי סרטן פקקת יכולה להיווצר במקומות שונים שאינם שכיחים בד"כ כמו כלי דם הקרובים לשטח פני הגוף או כלי דם בבטן. הרבה פעמים הופעת פקקת ורידים היא סימן מקדים להתפתחות מחלת הסרטן, ומחקרים מראים שיש ירידה משמעותית בסיכויי החלמה לחולי סרטן עם פקקת  בעיקר בגלל אתגרים ייחודיים שאיתם הם מתמודדים.

 

למה חולי סרטן עלולים לסבול מקרשיות יתר ופקקת ורידים יותר משאר האוכלוסייה? הנה הסיבות העיקריות:

 

  • גידולים שיוצרים לחץ על האיברים וחוסמים את זרימת הדם באופן תקין
  • צנתרים מרכזיים המוחדרים לגוף במהלך הטיפול בסרטן מהווים אופציה להתפתחות פקקת
  • ישנם גידולים מסוגים מסוימים המעלים את כמות החומרים בדם ומפרישים חומרים מעודדי קרישה
  • לפעמים גידול אלים ובעל גרורות מעלה את הסיכון להיווצרות פקקת
  • טיפולים נגד סרטן כמו קרינה, הורמונים וכו' מעודדים יצירת קרישי דם ומעלים את הסיכון לפקקת. במיוחד ניתוחים וכן כימותרפיה בגיל מבוגר.

 

מה מומלץ לחולי סרטן לעשות?

 

חולי סרטן ללא פקקת ורידים- שיעור ההישרדות הממוצע הוא 36% לשנה, לעומת זאת חולי סרטן אשר פתחו פקקת אחוזי ההישרדות וההחלמה שלהם הוא רק 12% !!

לכן חשוב מאוד לחולי סרטן לנסות למנוע מראש התפתחות פקקת:

 

א. חולי סרטן הנמצאים בקבוצת סיכון, מקבלים טיפול מונע של מדללי דם. בקבוצת סיכון נכללים או בגלל המחלה עצמה- שלב המחלה, אופי התפתחותה ,גרורות וכו' או בגלל תנאים חיצוניים כמו משקל, עישון, או היסטוריה של פקקת בעבר וכו'

 

ב. חולי סרטן אשר סובלים כבר מפקקת ורידים מקבלים טיפול בזריקות של נוגדי קרישה כמו קלקסן- זוהי זריקה תת עורית,  או בכדורים לדילול דם. הטיפול מותאם באופן אישי לחולה לפי שקלול כל הנתונים.

קרא עוד...

מה את צריכה לדעת על סיכון לקרישיות

אנשים ונשים רבים סובלים מבעיות בוורידים. ורידים בעייתיים הם לא רק עניין של אסתטיקה או אי-נוחות. הם עניין של חיים ומוות! עניין של בריאות ומומלץ לא להזניח אם את סובלת מכאבים, נפיחות או אודם ברגל.

אם את בקבוצת סיכון- עליך לבצע מעקבים תקופתיים כדי למנוע היווצרות של קרשיות יתר וטרומבוזה!

 

הנה כל המידע החשוב על קרישיות:

 

  • מי נמצא בקבוצת סיכון?

הגורמים השכיחים להיווצרות קרישיות הם אלו:

-תורשה- גברים ונשים שיש להם במשפחה היסטוריה של מחלות טרומבוטיות, וכן מי שכבר סבל בעבר מפקקת ורידים.

-לידות/הפלות חוזרות אצל נשים, וכן נשים המטופלות בטיפול הורמונלי או אמצעי מניעה

-חוסר תנועה- אנשים שטסים הרבה או למרחקים ארוכים

-טראומה קשה לאחר פציעה

-עודף משקל

-עישון סיגריות

– מחלות שונות כמו: מיגרנה, סכרת, לחץ דם גבוה, סרטן,מחלות לב, מחלות מעי דלקתיות.

 

  • מהם הם קרישיות ואיך זה הגיע אלי?

קרישיות הוא מצב בו מנגנון קרישת הדם בגוף- לקוי, והדם נקרש בקלות, קצת יותר מידי. בגוף ישנו מנגנון שתפקידו לבצע 2 פעולות: פעולה אחת היא לשמור על דם דליל ללא קרישי דם, ולהמיס את קרשי הדם שנוצרו, התפקיד השני הוא לדאוג לחומר קרישה במינון מדויק כדי למנוע שטפי דם וזרימת דם לא מבוקרת. כאשר ישנה הפרעה במנגנון זה עלול להיווצר מצב של חוסר איזון הגורם לקרישיות יתר.

 

  • מה קרישיות יכולות לגרום לי?

קרישיות יתר הוא מצב מסכן חיים ויכול לגרום לטרומבוזה- פקקת ורידים. פקקת ורידים, (או טרומבוזה) היא מצב של קריש דם גדול החוסם עורק פנימי בגפה, החסימה הולכת וגדלה ומטפסת לאורך הוריד. מצב זה יכול לגרום חלילה לחתיכה מהקריש להתנתק, להיסחף לכיוון איברים חשובים אחרים כמו ריאות או לב, לחסום אותו ולהביא למצב של חוסר זרימת דם לאיברים חיוניים אלו.

בנוסף פקקת ורידים יכולה לגרום לכיב כרוני בעור שוק הרגל.

 

  • איך אני יכולה לגלות את זה בזמן?

קשה לגלות פקקת ורידים מוקדם, כיוון שחום ואדמומיות הם תסמינים המתפתחים מאוחר יותר. הסימנים לפקקת ורידים הם בעיקר אודם, נפיחות, כאבים וקושי ביכולת התנועה של הגפה. אם את סובלת מאחד מאלה- פני מהר לרופא!  ישנם מס' דרכים לאבחון פקקת:

– אולטרסאונד- בדיקת דופלקס היא בדיקה לא פולשנית המדמה את זרימת הדם ברגלים ומצב הורידים. בדיקה זו הקלה והזמינה ביותר.

– בדיקת ct – בדיקה בה מזריקים חומר ניגוד המדגים את הורידים בגפה הבעייתית. הבעיה בבדיקה זו שהיא כולל קרינה וזריקת חומר ניגוד.

-בדיקת דם- D-dimer שבודקת את ריכוז החומר נוגד קרישה הטבעי שיש בגוף.

-תבחין חלבון c- בדיקה חדשה יחסית שבודקת את פגמים במסלול החלבון נוגד קרישה הטבעי.

 

  • איך אני יכולה לטפל בזה?

על מנת לטפל בקרישיות יתר ובפקקת ורידים, להמיס את הקרישים הקיימים ולמנוע היווצרותם של חדשים יש ליטול תרופות מדללי דם: בזריקה תת ורידים, עירוי קצף או טבליה דרך הפה. התרופה ניתנת למס' חודשים תלוי ברמת הקרישיות של החולה.  במקרים קשים יתכן ניתוח דבק.

מומלץ לגרוב גרביים אלסטיות מיוחדות המקטינות את היקף הנזקים ומונעות בצקת כרונית וכן לשמור על משקל תקין ותנועתיות.

קרא עוד...

לחץ דם נמוך- למה חייבים לשים לב

לרוב, כשאומרים שיש לאדם בעיה של לחץ דם הכוונה היא ללחץ דם גבוה ולא נמוך. לחץ דם נמוך, כל עוד אינו קיצוני, אינו מעיד בהכרח על בעיה והסימפטומים בעקבותיו, אם בכלל יורגשו, יהיו קלים לטיפול וניתן להעביר אותם בקלות יחסית. עדיין, עם לחץ דם נמוך במיוחד יש לבדוק את מקור הבעיה ולטפל.

מהו בכלל לחץ דם?

הדם הזורם בכלי הדם השונים מוביל את כל חומרי ההזנה לתאים. התכווצות הלב (מה שנקרא פעימה) דוחפת את הדם חזק מספיק לתוך העורקים כך שיגיע לכל תאי הגוף. כאשר הלב מתכווץ הלחץ גבוה יותר וכשהוא מתרפה הלחץ נמוך יותר. עדיין, גם כשהלב רפוי ישנו לחץ דם. את לחץ הדם מודדים ביחידות נקראות מילימטר כספית (ממ"כ). לחץ דם תקין הוא 120/80. כשר לחץ הדם הוא 90/60 או נמוך מזה, זהו כבר לחץ דם נמוך.

מה גורם ללחץ דם נמוך?

לחץ דם נמוך יכול לנבוע מגורמים שונים:

  • ירידה בנפח הדם: ירידה בנפח הדם והנוזלים שבכלי הדם מתרחשת לרוב מסיבה אקוטית למשל כתוצאה מפציעה בה יש איבוד של דם בכמות משמעותית, כתוצאה מאיבוד נוזלים, בין אם בגלל התייבשות או בגלל שלשולים.
  • ירידה בפעילות הלב: ככל שהתכווצות הלב תהיה חזקה יותר דם רב יותר יוזרם לעורקים וכתוצאה מכך לחץ הדם יהיה גבוה יותר. תפוקת הלב יכולה לרדת מסיבות כמו אוטם שריר הלב, בעיה במסתמי הלב כך שחזרת הדם אל הלב דרך הוורידים היא איטית יותר או הפרעות בקצב הלב.
  • הרחבת כלי הדם באופן לא תקין: אם כמות הדם הזורמת בכלי הדם היא תקינה אך הוא מורחב באופן חריג הזרימה תהיה חלשה יותר. הרחבה חריגה של כלי הדם יכולה לקרות בעקבות זיהום או אלרגיה קשה.
  • מחלות הפוגעות במערכת העצבים האוטואימונית כמו סוכרת או פרקינסון. מדובר במיוחד על נפילת לחץ הדם במעבר משכיבה לעמידה.
  • בעיות במערכת ההורמונלית: תת פעילות של בלוטת התריס או בלוטת יותרת הכליה יכולות לגרום ללחץ דם נמוך בגלל הפרשה לא תקינה של הורמונים המשפיעים על זרימת הדם.
  • תרופות: ישנן תרופות שיכולות להוריד את לחץ הדם באופן מוגזם כמו תרופות לטיפול בקושי בנתינת שתן או מינון מוגזם של תרופות להורדת לחץ הדם.

מהם התסמינים ללחץ דם נמוך?

בניגוד ללחץ דם גבוה שנקרא גם הרוצח השקט כי הוא לא מורגש עד שגורם לנזקים משמעותיים, לחץ דם נמוך מורגש בקלות רבה יותר. התופעות שנובעות ממנו יכולות להיות חולשה כללית, עייפות, סחרחורות, דופק מהיר או כאבי ראש. עם זאת, לחץ דם נמוך שאינו קיצוני יכול כמעט שלא להפריע ויהיה מורגש פחות. בהיריון לחץ הדם יכול להיות נמוך יותר והדבר נחשב תקין.

סוגיות הקשורות ללחץ דם עשויות לנבוע גם מהימצאות קריש דם כתוצאה מפקקת ורידים.

איך לטפל בלחץ דם נמוך?

כדי לאתר ממה נובע לחץ הדם הנמוך ולטפל במקור הבעיה יש לגשת לרופא שיבצע בדיקות ובירור. אם זוהתה בעיה הרופא ייתן את הטיפול המתאים. אם לא זוהתה בעיה מסוימת, כדי לשמור על לחץ דם תקין ככל האפשר חשוב לשתות הרבה, לא להימנע ממלח באופן מובהק אלא לשלב אותו באוכל (רבים נמנעים ממלח מחשש ללחץ דם גבוה). שכיבה והרמת הרגליים למעלה תסייע בהזרמת הדם בוורידים לכיוון הלב והדבר יגביר את הזרימה. אם הבעיה היא  במעבר משכיבה לעמידה, חבישת הרגליים בתחבושת מיוחדת יכולה לעזור.

קרא עוד...

ורידים ודליות בהיריון

ורידים ודליות ברגליים הם תופעה המיוחסת בעיקר לגילאי ארבעים ומעלה. הדברים אינם בדיוק כך. ורידים ודליות יכולים להופיע גם קודם לכן, במיוחד בזמן ההיריון. עם זאת, כמו תופעות שונות המופיעות בהיריון וחולפות מעצמן, גם זו תופעה שלרוב תחלוף כך שאין צורך להילחץ מהדבר.

מה זה בדיוק דליות?

דליות הן התרחבות של הוורידים השטחיים, הוורידים הקרובים לפני העור. התופעה לא נעימה קודם כל מבחינה אסתטית ויכולה לגרום גם לבצקות, במיוחד בכפות הרגליים, וגם לגירוד וחוסר נוחות. בזמן ההיריון יכולות להופיע דליות חדשות ואם כבר קיימות כאלה, הן יכולות להיות בולטות עוד יותר בתקופת ההיריון. דליות מופיעות לרוב באזור הרגליים התחתונות שזהו כאמור אזור הסוחב את כל משקל הגוף, אך בהיריון הן יכולות להופיע גם באזור האגן, במיוחד סביב הנרתיק בגלל הלחץ מאזור הרחם.

מה הסיבות להופעת דליות בזמן ההיריון?

בזמן ההיריון נוצרים שינויים רבים בגוף. שינויים הורמונליים יכולים לגרום להרחבת הוורידים והנימים בשל היחלשות הדופן שלהם. גורם שני הוא כאמור הלחץ הרב יותר שמפעיל אזור הרחם על הוורידים באזור הרגליים והאגן במיוחד בשליש האחרון להיריון. ככל שהבטן גדלה ומשקל העובר עולה כך צריכים הוורידים לעמוד בעומסים גדולים יותר ובלחץ גבוה יותר.

האם ורידים ודליות בהיריון זו תופעה מסוכנת?

הוורידים והדליות עצמם אינם מסוכנים וכאמור זו גם תופעה זמנית אם הופיעה בעקבות ההיריון. עדיין צריך להיות ערניים ולשים לב שהמצב אינו מקצין. אם למשל נוצרים אודם, נפיחות, כאבים שמפריעים לשגרת החיים וכמובן אם נוצר פצע מכך, יש לגשת לרופא לבדיקה וטיפול. יש גם לשים לב שעם הדליות והוורידים לא מגיעה גם פקקת וורידים עמוקים וקרישיות יתר. אם ישנה נטיה גנטית לקרישיות יתר יש להיות ערניים עוד יותר. פקקת של הוורידים העמוקים וקרישיות יתר יכולות לגרום לנדידת קריש ולהגעתו לריאות או למוח ואז מדובר בסכנת חיים, אבל אם נחזור לרגע לדבר ממנו התחלנו: דליות שהן בוורידים השטחיים ולא העמוקים, הדבר כשלעצמו אינו מסוכן.

איך להקל או להתמודד עם התופעה?

כל עוד מדובר על ורידים ודליות רגילים ולא במצב רפואי המצריך טיפול אפשר להקל על העניין בכמה דרכים:

  • מקלחת קרה: חום מרחיב את הוורידים ולכן יחמיר את התופעה, לכן צינון, לפחות של אזור הרגליים יכול להקל. כמה מקלחות קרות ביום לאזור הרגליים אם לא מתאימה לכן מקלחת קרה לכל הגוף (כדאי לנסות ולהתגבר, יש לזה הרבה יתרונות), יקלו על העניין. אפשר פשוט לטבול אותן בגיגית עם מים קרים.
  • להשתדל להמעיט בחשיפה לשמש: חשיפה לשמש מחממת את האזור ויכולה להחמיר את המצב.
  • גרביים אלסטיים: במיוחד אם ישנה בצקת הגורמת לנפיחות וחוסר נוחות כדאי לגרוב גרביים אלסטיים. גרביים אלסטיים מיוחדים שומרים על הורידים מפני התרחבות. חשוב שלא יהיו לוחצים מדי. אפשר גם לגרוב גרביים מיוחדים להיריון, כאלה המגיעים עד לבטן.
  • פעילות גופנית: פעילות גופנית ממריצה את הזרמת הדם בוורידים ללב, במיוחד פעילות אירובית. הפעילות לא חייבת להיות נמרצת מדי, גם הליכה תעשה את העבודה.
  • להימנע מעמידה סטטית: עמידה על הרגליים ללא תנועה רק מפעילה לחץ על הרגליים. אם לא חייבים להיות בעמידה, עדיף להיות במצב ישיבה נוח עם הרגליים למעלה להזרמת הדם לכיוון הלב בקלות רבה יותר.
קרא עוד...

פתרונות לסובלים מסוכרת

מחלת הסוכרת נמצאת במגמת עליה כל הזמן בשנים האחרונות ואפילו כבר הוכרזה באו"ם כמגיפה עולמית. מחלת הסוכרת עלולה לגרום למגוון רחב משל בעיות כמו התקפי לב, אירועים מוחיים, טרומבוזה ועוד. עד כאן החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שבשל העלייה בהיקף המחלה, התגייסו טובים וחכמים למצוא פתרונות ואביזרים נוחים לשימוש עבור חולי הסוכרת, כאלה שיעשו את החיים לקלים יותר. אז איזה אביזרים נמצאים בשוק שיכולים להקל על חולי סוכרת? מצאנו כמה.

בדיקת רמת הסוכר ללא דקירה

כן, אין ספק שדקירה 4 פעמים ביום היא לא כיף גדול. היום ישנו חיישן המנטר את הנוזל הבין תאי ברקמה התת עורית כך שמניחים את החיישן על גבי היד ובאמצעות סריקה פשוטה ניתן לדעת מה רמת הסוכר. החיישן פועל ללא צורך בכיול באמצעות טיפת דם למשך 14 יום, כשכל מדי הסוכר הרציפים דורשים כיול מדי יום. כדי לקרוא את תוצאות הסריקה ניתן להשתמש בקורא הייחודי לחיישן או באפליקציה ייעודית.

מד סוכר עם משאבת אינסולין במכשיר אחד

כדי לצמצם בכמות האביזרים עימם מסתובבים, ניתן היום להשתמש במכשיר הכולל גם מד סוכר חכם וגם משאבת אינסולין יחד. טכנולוגיה חדשנית המאפשרת תקשורת דו כיוונית בין מד הסוכר למשאבה. יועץ בולוס מובנה מונע מצבים של יתר אינסולין או היפרגליקמיה. על פי רמת הסוכר תקבלו גם המלצה לכמות האינסולין המומלצת בהתאם למצב באותו רגע.

אפליקציית ניהול סוכרת

אין מה לעשות, סוכרת היא מחלה הדורשת ניהול קפדני, זאת כדי שהמחלה לא תנהל אתכם… אפליקציה נוחה וקלה לשימוש מאפשרת לכם להכניס את כל הנתונים כמו ארוחות שאכלתם, הדיאטה שלכם, פחמימות שצרכתם, להכניס תמונות ועוד. המסך מותאם אישית ויראה לכם גרפים ברורים של רמות הסוכר עם ממוצע יומי, שבועי וחודשי. ישנה גם אפשרות לסנכרון מהיר ואוטומטי ממד סוכר.

נרתיק קירור לאינסולין ללא קרחום

אביזר שיעשה לכם את שגרת החיים לקלה ונוחה משמעותית הוא נרתיק קירור לאינסולין. באמצעותו תשמרו על האינסולין כל הזמן בטמפרטורה מתאימה של 18-26 מעלות למשך 45 שעות ברצף וזאת ללא שימוש בקרחום. נרתיק זה פועל באמצעות טכנולוגיה חדשנית המנצלת את אידוי המים בהם טובלים את הנרתיק קודם למשך מספר דקות. נרתיק כזה תופס מקום מצומצם ביחס לנרתיקים בהם יש צורך בקרחום כך שניתן לקחת אותו לטיולים. גם מספר שעות הקירור גבוה ביחס לנרתיקי קירור רגילים. ואל דאגה, למרות שהנרתיק פועל באמצעות טבילתו במים, הוא לא יהיה רטוב. ייבוש קצר במגבת והוא מוכן לפעולה.

גרביים לכף רגל סוכרתית

כף רגל סוכרתית היא תופעה הדורשת הגנה מקסימלית על כף הרגל. ללא הגנה והקפדה עלולים להתפתח פצעים והדבר לא נעים בכלל. שימוש בגרביים שמיועדים למצב זה יגן על הרגל. באמצעות טכנולוגיה ייחודית המשהה את חזרת הסיב לצורתו המקורית (מה שקורה מיידית בגרב רגיל) לא נוצר לחץ על הרגל. בנוסף הגרב עשוי בד כפול שהוא מנגנון יעיל לנידוף זיעה ולחות ויוני כסף המשולבים בו הופכים את הגרביים גם לאנטי בקטריאליים.

לסיכום, היום חייהם של חולי הסוכרת יכולים להיות קלים יותר בזכות טכנולוגיות ופיתוחים חדשים. חפשו מה יכול להקל עליכם. אם אנחנו מצאנו, אתם ללא ספק תמצאו.

קרא עוד...

תרגילים לטיסה ממושכת

ככל שאנחנו מתמודדים טוב יותר עם הקורונה והיא הופכת לגורם מאיים פחות, כך השמים נפתחים, נתב"ג מתמלא וגם המטוסים, כולל טיסות ארוכות. ארה"ב למשל נחשבת יעד פופולארי מאוד (במיוחד בתקופות בהן באירופה הקורונה מורגשת יותר) וגם תאילנד והמזרח. הטיסה לשני יעדים אלה כרוכה בישיבה ממושכת, מה שידוע כלא מועיל במיוחד לזרימת הדם, במיוחד זרימת הדם בוורידים.

פקקת- כשנתיב תנועה הופך לנתיב זחילה

מה שקורה במערכת הורידים, אותו חלק של מערכת הדם המזרים דם מלוכלך חזרה אל הלב, כאשר נוצר מחסום המונע מן הדם לזרום בחופשיות הוא בדיוק מה שקורה כאשר ישנו מחסום בצורת משאית תקועה או תאונה בכביש. התנועה שאמורה לזרום ולאפשר לנהגים להגיע ליעדם נתקעת. אם בענייני הכביש הדבר נקרא פקק תנועה, בענייני הדם התופעה נקראת פקקת ורידים. טריגר להיווצרות הפקקת היא חוסר תנועה ממושך, מצב שקורה בטיסות ארוכות. לכן, ישנה המלצה לקום מדי פעם בטיסות ולבצע תרגילים שיעזרו לשחרר את הגוף ולהזרים את הדם טוב יותר. הנה רעיונות לכמה תרגילים כאלה:

  • סיבוב הקרסול: זהו תרגיל פשוט מאוד שניתן אפילו לבצע בישיבה. סיבוב הקרסול לשני הכיוונים מפעיל את השרירים העמוקים אשר התכווצותם דוחפת את הדם במעלה הוריד ומסייעת לתנועתו לכיוון הלב. בצעו את התרגיל בשתי הרגליים במספר חזרות לכל כיוון.
  • הנעת הקרסול למטה ולמעלה: גם תרגיל זה מפעיל את השרירים הדוחפים את הדם מעלה בוורידים העמוקים. גם כאן בצעו את התרגיל מספר פעמים בשתי הרגליים. את התרגיל הזה ואת הקודם בצעו כמה פעמים במהלך הטיסה.
  • הליכה על קצות האצבעות ועל העקבים: הן הליכה על קצות האצבעות והן על העקבים מעודדת את זרימת הדם למעלה בשל הפעלת השרירים הדוחפים את הדם בוורידים. כאן ישנו אפקט נוסף (בשני התרגילים). במהלך ההליכה נעשה יישור של הברך והירך כך שגם הוורידים הגמישים שיכולים להתקפל במהלך הישיבה מתיישרים והדם יכול לזרום טוב יותר.
  • קיפול ויישור הירך והברך (אפשר גם תוך כדי ישיבה): כמו בהליכה על קצות האצבעות והעקבים, ישנו יישור של הברך והירך שמאפשר את זרימת הדם טוב יותר ללא מחסומים שנוצרים בגלל קיפול הוורידים (חשבו על צינור השקיה שיש בו לולאה וקיפול. זרימת המים פשוט נתקעת). בכלל, חימום השרירים והגוף שקורה בתרגיל כמו זה ותנועה בכלל מסייע בזרימה. סביבה חמה יותר מאפשרת זרימה טובה יותר
  • כמה המלצות נוספות לטיסה ממושכת: מעבר לתרגילים עצמם אפשר לעזור למערכת הדם בדרכים נוספות. לבישת גרביים אלסטיים נוחים ולא לוחצים מדי תלחץ בצורה עדינה על הרגל ותסייע לעבודת השרירים. מומלץ להיות עירניים ככל האפשר במהלך הטיסה כי בשינה הגוף נמצא במצב סטטי, אז עזרו לעצמכם להיות עירניים: אל תהיו ערים זמן רב לפני הטיסה במטרה לישון בה, חשוב לשתות הרבה מים כי בגוף מיובש זרימת הדם תהיה איטית יותר. כדאי לנעול נעליים נוחות לטיסה, כדאי להתעסק בדברים שעושים לכם נעים ויכולים לעזור לכם להישאר ערים ולא לשכוח לשלב תנועה, בין אם בישיבה ובין אם בעמידה והליכה, והכי חשוב, שתהיה לכם טיסה נעימה וטיול מהנה!
קרא עוד...

עובדות מופלאות על הדם הזורם בתוכנו

תנסו להיזכר בעצמכם בילדות, כיצד הגבתם כאשר ירד לכם דם, במיוחד כילדים קטנים. ילדים הרואים לראשונה את הדם ביורד בזמן פציעה יכולים להרגיש פחד ולחשוב שדם הוא משהו רע ומאיים. רק מאוחר יותר מבינים עד כמה זרימת הדם בצורה טובה ותקינה היא חשובה, ועד כמה חשוב לשמור על אורח חיים בריא כדי לאפשר לדם לזרום היטב ולא להיתקע או לזרום לאט מדי. כמה עובדות על זרימת הדם:

  • מערכת הדם היא מערכת ההובלה של הגוף המספקת לתאים את כל הרכיבים החיוניים לתפקודם ומהווה גם את "מערכת הביוב" של הגוף אשר אליה מגיעים גם חומרי פסולת.
  • השחקנים במערכת כלי הדם הם קודם כל הלב, המשאבה המתכווצת בהתכווצויות קבועות ומזרימה דם אל כל חלקי הגוף, אבי העורקים- העורק המרכזי ממנו מתחילה התפצלות לעורקים, עורקיקים ונימים המזרימים דם נקי אל כל תאי הגוף, ורידונים, ורידים והוריד הנבוב אשר מזרימים מן התאים חזרה אל הלב דם הכולל חומרי פסולת.
  • אורכם הכולל של כל כלי הדם בגופנו היא כ 100,000 ק"מ(!)
  • גילוי מחזור הדם וכיצד הוא פועל קרה בהדרגה. את הלב הכירו כבר בימי קדם אך פחות ידעו על מחזור הדם. ידעו שיש לו חשיבות מבחינה רפואית אך את העובדה שהדם זורם במחזוריות גילו רק בסביבות המאה ה 17.
  • בעוד שכיוון זרימת הדם בעורקים הוא "עם כיוון התנועה" מלמעלה למטה, זרימת הדם בוורידים היא בכיוון הפוך- מלמטה למעלה, בניגוד לכוח הכבידה. מערכת הוורידים מכילה מסתמים המונעים את זרימת הדם חזרה למטה. כדי שבכלל תתאפשר זרימה מלמטה למעלה, ישנה מערכת הוורידים העמוקה (בניגוד למערכת הורידים השטחיים אותם אנו רואים) שהתכווצות שרירים הצמודים אליהם יוצרת עליהם לחץ ומזרימה את הדם למעלה.
  • מערכת קרישת הדם נחוצה לבריאותנו אך במינון הנכון: רבים שומעים את המונח קרישי דם ונבהלים. כמו בכל תחום, הדבר תלוי במינון. אם נחזור שוב לילד שנפצע ויורד לו דם, כאן מערכת הקרישה נחוצה וייצור קריש דם מונע איבוד כמות גדולה של דם. אם נוצרים קרישי דם שאינם נחוצים בגלל בעיה במנגנון המסת קרישי דם יכולה להיות בעיה בזרימת הדם לכיוון הלב והתופעה נקראת טרומבוזה או פקקת ורידים.
  • מומלץ לעשות הפסקה שך הליכה וחילוץ איברים בזמן של ישיבה ממושכת, בשעות העבודה או בטיסות כדי למנוע היתקעות בזרימת הדם בעקבות קרישי דם.
  • טרומבוזה יכולה להגרם גם בעקבות חבלה או מכה חזקה ברגל.
  • דליות ברגליים נובעות בד"כ מאי ספיקה של מערכת הורידים השטחית אך כדאי לבדוק את מערכת הורידים העמוקה. הדליות באות לידי ביטוי בורידים מורחבים ובולטים בצבעי כחול- סגול, נפיחות וגם שינויים בצבע העור.
  • להרגלים תזונתיים נכונים חלק חשוב במניעת או הפחתת הסיכוי לבעיות ורידים, בין אם פקקת ורידים עמוקה או דליות. מומלץ לצמצם את כמות הנתרן (מלח) ולאכול מזונות עם כמות גדולה של אשלגן כמו בננות, ירקות עליים, קטניות, מזונות עשירים בסיבים ומזונות שיש בהם כמות יפה של ויטמין P (וכאן זה לא פרוטקציה אלא פלבנואידים…) כמו תרד, ברוקולי, שום ובצל, קקאו ופירות הדר.
קרא עוד...

השמנת יתר אצל ילדים- הבעיה והפתרונות

אם בעבר עודף משקל והשמנת יתר נראו בעיקר בקרב אנשים מבוגרים, היום התופעה קיימת לא מעט גם בקרב ילדים ונוער. נמצא שבישראל השכיחות של עודף משקל בקרב ילדים ובני נוער היא מהגבוהות בעולם המערבי. מהן הסיבות לעליה הניכרת בהשמנה אצל ילדים ונוער? מהן הסכנות שישנן וכיצד ניתן למנוע ולטפל?

הסיבות להשמנה בקרב ילדים ונוער

הגורמים לעלייה בשכיחות עודף משקל בקרב ילדים ונוער דומה לגורמים לעליה בשכיחות התופעה בקרב כלל האוכלוסייה. גורם משמעותי הוא אורח החיים המערבי המודרני שאחד המאפיינים שלו הוא ירידה משמעותית בתנועה. הירידה בפעילות הגופנית והתנועתיות אצל ילדים ניכרת במיוחד בשנים האחרונות לכן אצלם התופעה בולטת במיוחד היום. ההיצמדות למסכים והעברת שעות בישיבה עם הסמארטפון מוכרת לכולנו. גם תזונה לקויה מלאה בשומן רווי, סוכר ומלח ומזונות מעובדים היא גורם משמעותי להשמנה. לשני גורמים מרכזיים אלה נלוות סיבות נוספות כמו נטייה גנטית או מחלות.

מהם הסיכונים בהשמנה אצל ילדים ונוער?

אמנם גופם של הילדים עוד צעיר ומצליח להתגבר על אתגרים שבגיל מבוגר קשה לו להתמודד אך גם בקרב ילדים, העמסה בצורת משקל יתר, במיוחד משקל יתר משמעותי עלולה לגרום למגוון תופעות כמו כולסטרול גבוה, סוכרת, טרומבוזה שהיא קרישיות יתר. אמנם מנגנון הקרישה הוא חשוב למניעת איבוד דם כתוצאה מפציעה או חבלה, אך בקרישיות יתר נוצרים קרישי דם (טרומבוזות) שעלולים להוות סכנה אם יגיעו לריאות או למוח. השמנת יתר יכולה אפילו לגרום להיווצרות גידולים סרטניים. מעבר לסיכונים הפיזיולוגיים, להשמנת יתר בהחלט יכולה להיות השפעה רגשית וחברתית, במיוחד בקרב ילדים.

טרומבוזה

מתי עודף משקל מהווה סיכון בריאותי?

ראשית, יש לציין (במיוחד בדור האינסטגרם והטיקטוק) שלא כל ילד או נער עם כמה ק"ג עודפים נמצא בסיכון בריאותי. ישנם מבני גוף שונים וכמות שונה של שומן כך שמראה כללי אינו מדד. הקביעה האם ישנו משקל יתר מבחינה בריאותית נעשה באמצעות מדד BMI (מדד מסת גוף) בהשוואה לבני אותו גיל ומגדר. כאשר ילד נמצא באחוזון ה 85-95, כלומר 85-95% מבני גילו ומינו הם עם BMI נמוך משלו הדבר יחשב לעודף משקל מבחינה רפואית. אחוזון 95-99% מוגדר השמנת יתר ו 99% ומעלה יוגדרו השמנת יתר חמורה.

איך מטפלים בהשמנת יתר?

הטיפול בהשמנת יתר יעשה בהתאם למידת ההשמנה ובהתאם למצב הבריאותי הכולל- האם ישנן בעיות בריאותיות נוספות הדורשות טיפול. הטיפול יכלול שינוי תזונתי ופעילות גופנית רבה יותר. חשוב שהשינוי התזונתי יעשה בליווי מקצועי כדי שצמיחתו, גדילתו והתפתחותו של הילד לא יפגעו. כדי שהילד יוכל לשנות את אורח חייו ולהקפיד על תזונה בריאה ונכונה, על ההורים והמשפחה בכלל להתגייס לטובת העניין ולהחיל את השינוי על הבית כולו. הדבר יקל משמעותית על הילד. כאשר מדובר על השמנת יתר חמורה ניתנות לעיתים גם תרופות הרזיה, אך הן חייבות להינתן על ידי רופא. חשוב שהתהליך יהיה מסודר ומפוקח ושניסיונות ההרזיה לא יכללו "שיקויי פלא" למיניהם. כמו אצל מבוגרים, גם כאן זהו תהליך הדורש משמעת והתגייסות לטובת המטרה.

קרא עוד...
פקקת
פקקת

יושבים שעות מול המחשב? אתם עלולים להיות בסכנה

כאשר אנחנו עוברים מקיצוניות של חיים שבהם מפעילים את הגוף גם למטלות הכי פשוטות לחיים שבהם לא עושים כמעט שום דבר ועוד יושבים מול מסכים כל היום והערב, זה בוודאי לא מועיל לבריאות. כך שחשוב לדעת שחיים כאלה אינם בריאים ללא נקיטת פעולות מונעות ובדיקות חשובות. למעשה, זה טומן בחובו סכנות לבריאות ולחיים. להלן כמה בעיות בריאות שישיבה ממושכת מול מחשב יכולה לגרום לכם עד כדי סכנת חיים.

האם כל אחד מועד לפורענות כזאת בגלל ישיבה ממושכת?

רוב האנשים חושבים שהם בריאים לחלוטין ומצבם יישאר ללא שינוי אם לא אובחנו אצלם מחלות מסוימות, או בעיות שדורשות התייחסות של רופא מומחה. בין היתר, הם נוטים לזלזל בבדיקות מסוימות משום שהמחשבה שזה עלול לקרות להם בעקבות תזונה לקויה, למשל, או עישון או צריכת אלכוהול מוגברת לא תפגע בהם ולכן הם גם לא נוטים לעבור בדיקות שגרתיות כדי לעקוב אחר מצבם. אורח חיים יושבני ופסיבי מדי הוא מצב שלא כולם נוטים לחשוב עליו כמועד לפורענות, מלבד אנשים שיגידו שהוא גורם להם לאבד את הכושר הגופני והם משמינים כתוצאה מחוסר פעילות. נהוג גם לחשוב שאורח חיים פסיבי כזה מסוכן באמת רק למי שיש לו מחלות רקע, אולם חשוב לדעת שחלק מהבעיות מתפתחות תוך כדי החיים ודווקא אצל אנשים שהיו בריאים תמיד. אם יש גם נטייה גנטית ואם יש סיוע נוסף בגלל תזונה לא מאוזנת והרגלי חיים אחרים, בוודאי שזה כבר אינו המצב האידיאלי.

בעיות שלד ומפרקים

הישיבה הממושכת מול מסכי מחשב גורמת בראש ובראשונה לבעיית הבריאות הבסיסית ביותר – נוקשות של השלד שאינו נע מספיק, פגיעה במפרקים ובעמוד השדרה בגלל ישיבה לא נכונה שמפעילה עליהם לחץ רב וממושך עד כדי שחיקת סחוסים במפרקים ובין החוליות וגם השפעה מזיקה על הרקמות הרכות כמו גידים ושרירים. כאשר לא מפעילים את הגוף והשרירים אינם מתחזקים ואף מתנוונים עם הזמן, הם לא תומכים יותר בשלד וכך גם נוצרות בעיות יציבה והליכה בגלל שרירי ליבה שאינם עושים את עבודתם גם בתמיכה באיברים הפנימיים.

בעיות צוואר

בעיית הצוואר היא הבעיה התובענית ביותר בעיוות מוחלט של כל עמוד השדרה בישיבה ממושכת, גם אם נראה לכם שהצלחתם למצוא את הכיסא הארגונומי האידיאלי. עדיין, ישיבה ממושכת לא מועילה לתנוחה שבה נמצא הצוואר כל הזמן ומתקבע בצורה מעוותת כך שכל ניסיון להניע אותו אחרת מסתיים בשרירים תפוסים ובלחץ על החוליות. הכאבים הקשים יעידו על כך.

בעיות עיניים

מיקוד ממושך במסך גורם לתסמונת ראיית מחשב בגלל מאמץ מוגבר במרחק קבוע מסוים שגורם לתסמינים הבאים: היחלשות הראייה, יובש בעיניים, טשטוש ראייה, ראייה כפולה, קושי במיקוד למרחק, ורטיגו, ורגישות לאור ולצפייה במסכים לאחר תקופה.

פקקת ורידים

מחלות ורידים הן אחת הבעיות הקשות ביותר שעלולה לתקוף גם אנשים שאין להם היסטוריה משפחתית או בעיות רקע אחרות, ולכן מאוד חשוב לשים לכך לב. הישיבה הממושכת מול מסכים כאשר לא קמים מדי פעם ומניעים את הגוף, או כאשר מוותרים על פעילות גופנית קבועה גם כדי להגביר את זרימת הדם ולשפר אותה גורמת למחלה קשה שנקראת פקקת ורידים. מקרים כאלה מוכרים גם אצל אנשים צעירים בין הגילים 40-20, וככל שהגיל עולה הסכנה מתגברת בגלל מספר השנים שבהן מרגילים את הוורידים לחסימות בגלל ישיבה ברגליים מקופלות שלא נעות. רבים מהם יסבלו גם מכאבים ומפגיעה משמעותית באיכות חייהם, שלא לדבר על קרישי הדם שעלולים לחסום בצורה קטלנית כסיבוך נפוץ שגורם למוות. חובה להיבדק אם הרגשתם בתסמינים כמו כאבים חדים ברגליים, נפיחות ורגישות כדי למנוע מקרישי דם שנוצרו להגיע לריאות וליצור תסחיף קטלני.

קרא עוד...
טרומבוזה

דרכי האבחון של פקקת ורידים

פקקת ורידים עמוקה (DVT) המוכרת גם בשם טרומבוזה זהו מצב שבו נוצרים קרישי דם בוורידי הרגליים אשר מפריעים לזרימה תקינה של הדם, ובמקרה קיצוני אותם קרישים אף יכולים להתנתק, לחסום את כלי הדם, להגיע לריאות ולגרום לתסחיף ריאתי. לכן אין ספק שמדובר במצב רפואי שעלול לסכן חיים.

מהם גורמי הסיכון להיווצרות טרומבוזה?

ישנם כמה וכמה גורמים שעלולים לגרום לפקקת ורידים, בניהם:

  • עודף משקל
  • היריון
  • עישון
  • היעדר פעילות גופנית
  • מחלות רקע כמו סרטן
  • שימוש בתרופות ובעיקר – הורמונים וגלולות למניעת היריון
  • היעדר ניידות – כמו בעת ריתוק למיטה בשל מחלה או פציעה וטיסות או נסיעות ממושכות

מעבר לכך ל- 10%-20% מהאוכלוסייה ישנה נטייה מולדת להיווצרות קרישי דם, מה שמעלה את הסיכון ל- .DVTלכן אם יש היסטוריה משפחתית של פקקת ורידים, יתכן ששנו גם גורם גנטי שיגדיל את הסיכון.

נורות אדומות שיש לשים לב אליהן

בהרבה מקרים אין תסמינים מקדימים לפקקת ורידים, אך רוב האנשים שסובלים מבעיה זו יתקלו בסימני אזהרה כאלו ואחרים כמו למשל כאבים ונפיחות ברגל. יש כאלו אשר יתלוננו גם על נוקשות של העור ועל שינוי צבע לגוון סגלגל כחול, בנוסף יהיו אנשים שיפתחו התכווצויות ברגליים.

הופעתם של סימני אזהרה אלו בנוסף לגורמי הסיכון הקיימים, צריכה להדליק אצלכם נורה אדומה ולשלוח אתכם ישירות לרופא כדי שיאבחן באם ישנה בעיה.

כיצד מאבחנים?

האבחון הראשוני נעשה אצל הרופא אשר בודק את ההיסטוריה הרפואית שלכם, כמו גם את ההיסטוריה המשפחתית ומאתר את קיומם של גורמי סיכון כאלו ואחרים. בהתאם לממצאים הוא יחלט אילו בדיקות יהיה עליכם לבצע.

הדרך היעילה ביותר לאבחן פקקת ורידים היא על ידי בדיקת דם שבמהלכה יבדקו אם קיים בגופכם חלבון שמקורו בקרישי דם. בדיקה זו נקראת D-DIMER. בנוסף תבוצע גם בדיקת אולטרסאונד של אותם וורידים נגועים ברגליים. לעיתים הרופא יחליט גם על בדיקות דם נוספות בעת הצורך.

בדיקה נוספת שיהיה עליכם לבצע היא CT של כלי הדם הריאתיים (CT אנגיו) או מיפוי ריאות לצורך העניין כדי לבדוק שאינכם סובלים מתסחיף ריאתי.

איך מטפלים?

לאחר האבחון ובמידה והתגלה כי אתם סובלים מטרומבוזה, יהיה עליכם קודם כל לטפל בגורמי הסיכון. כך למשל אם אתם יושבים לפרק זמן ממושך כמו שקורה בנסיעות ארוכות, בטיסות ממושכות או ביום עבודה שגרתי מול המחשב, יהיה עליכם לקום, להזיז את הרגלים ולהסתובב מעט. אם יש היסטוריה משפחתית של DVT, לפני נטילת גלולות, טיפול הורמונלי או כניסה להיריון מומלץ להתייעץ עם רופא.

במידה ואתם נמצאים בסיכון יהיה עליכם ליטול תרופות למניעת קרישת דם, על שיחלוף הסיכון. מעבר לטיפול בסיכון, הטיפול בפקקת עצמה דורש נטילת תרופות נוגדות קרישה אשר מנטרלות את קרישי דם קיימים ואף מונעות את היווצרותם.

בכל מקרה מומלץ לפנות לגורם רפואי מוסמך אם קיים חשד, כדי לקבל את הטיפול המתאים בהקדם האפשרי.

קרא עוד...