אבחנה וטיפול

אבחנה:
אבחון ראשוני ייעשה בד"כ ע"י רופא כנגד תלונות המטופל, היסטוריה רפואית וגורמי סיכון אפשריים. בנוסף ועל פי החלטת הרופא תבוצענה בדיקות נוספות כגון:

בדיקה גופנית- בחינת הגפה, (נפיחות, צבע העור, מרקם) המצאות וורידים בולטים וכאבים.

אולטרסאונד- בדיקת אולטרסאונד על מנת לבחון חסימות זרימת דם ושינויים בכלי הדם עצמו.

שיקוף – שיקוף בהזרקת חומר ניגוד על מנת לראות חסימות ופעילות כלי הדם. שיקוף יעיל ביותר באבחון קרישי דם וחסימות.

לעיתים יבצעו סי טי על מנת למקד כלי דם קטנים ביותר.

 

 

טיפול:

חסימת הוורידים הינה לרב בפלג הגוף התחתון, (רגליים,אגן) ומתחלקת לשני סוגים:

פקקת וורידים אקוטית המתגלה זמן קצר לאחר הופעתה מטופלת לרב בעזרי לחץ ותרופות נוגדות קרישה (אנטיקואגולנטיים).

קריש דם טרי מוצא לרב ע"י טרומבקטומיה (שאיבת הקריש) או ע"י פעולה פולשנית ובעת הצורך הנחת תומכן ייעודי.

פקקת וורידים כרונית שלא טופלה לאורך זמן תגרום לרב לקריש הדם להצמד לדופן כלי הדם ,תפגע בזרימת הדם ובשסתומים ואף עלולה ליצור חסימה מלאה באזור.

בשלב כזה הטיפול יבוצע ע"י שימור וטיפול תרופתי או ע"י התערבות פולשנית והנחת תומכן ייעודי.

 

 

טיפול תרופתי: הטיפול המקובל לרב הוא קודם כל מתן נוגדי קרישה (אנטיקואגולנטים) בכדורים או בזריקות. הטיפול התרופתי ניתן בהתאם לסוג המחלה למשך מספר חודשים ולעיתים אף לאורך שנים.

אביזרי לחץ-  שימוש בגרבי לחץ או חבישה יתבצע מיד עם גילוי הפקקת הוורידית. האביזר יותאם אישית על מנת להפעיל לחץ מיידי על הוורידים באזור הפגוע ובכך להקל על זרימת הדם.

טרומבקטומיה- הוצאת קרישי דם-פעולה זו מלווה לרב ע"י מתן תרופות נוגדות קרישיות באופן מתמשך טרם ביצוע הפעולה ולאחר המסת הקרישים הוצאתם בצורה מכנית מכלי הדם.

התערבות פולשנית- פתיחת החסימה וטיפול בכלי הדם ע"י התערבות כרורגית.

טיפול בתומכנים ייעודיים-

בפעולה פולשנית זעירה מוכנס קטטר דרך הווריד לאזור החסום (הבעייתי), הפעולה מבוצעת תחת שיקוף, מכניסים בלון על מנת לאפשר הרחבת הווריד ולשמר זאת בעזרת תומכן ייעודי המתאים למבנה ולאופי הווריד.

התומכן משתחרר מקטטר צר ומתרחב עם יציאתו לווריד, המבנה הייחודי של הסטנט מתאים עצמו למבנה הווריד ותומך בהשארתו פתוח, ע"י כך מתאפשרת זרימת דם משופרת

אבחנה וטיפול

אבחנה וטיפול